הנה כמה בדיחות שתמיד מצחיקות אותי
שרלוק הולמס וד"ר ווטסון יצאו לכמה ימי קמפינג.
לאחר ארוחה דשנה ובקבוק יין טוב איחלו זה לזה לילה טוב ופרשו כל אחד לשק
השינה שלו.
כעבור כמה שעות שרלוק התעורר, העיר במרפק את חברו ואמר לו:
- " ווטסון, הבט לשמיים ואמור לי, מה אתה רואה ? "
- " מליוני כוכבים ", ענה לו ווטסון
- " ומה זה אומר לך ? ", חזר ושאל הולמס.
ווטסון חשב רגע ובמאמץ להרשים את חברו אמר :
" מבחינה אסטרונומית זה אומר שקיימים מליוני גלקסיות ופוטנציאלית -
ביליוני כוכבי לכת.
מבחינה כרונולוגית אני משער שאנו מתקרבים לשעה 3.15 אחר חצות,
מבחינה תיאולוגית אני רואה שהקב"ה הוא כל יכול ואנחנו יצורים קטנטנים
חסרי כל חשיבות,
מבחינה מטאורולוגית אני משער שמחר נועד לנו יום יפה ושמש נפלאה !
ומה זה אומר לך חברי הטוב שרלוק ? "
המתין הולמס דקה ואמר:
- " ווטסון, כל יום אתה הופך ליותר ויותר אידיוט - גנבו לנו את האוהל ! "
רב אחד נפטר והקהילה מחליטה לאחר תקופה מסוימת
שהאלמנה צריכה להתחתן שוב
היות שמדובר בעירה קטנה המועמד היחיד הוא הקצב
אף על פי שהייתה רגילה לחיות עם איש לומד
היא מסכימה
לאחר החתונה , ביום שישי בלילה לאחר המקווה הבעל החדש אומר לרבנית:
אמא שלי תמיד אמרה שלפני תחילת השבת מצווה לקיים יחסים לפני שהולכים לבית הכנסת
והם מקיימים יחסים
בחזרה מבית הכנסת
הוא אומר לה
על פי אבא שלי מצווה לקיים יחסים לפני שמדליקים נרות
והם מקיימים יחסים
כשהיגיעה שעת השינה הוא אומר לה
סבא שלי אמר לי שתמיד צריכים לקיים יחסים בליל שבת
והם שוב מקיימים יחסים
בסוף הולכים לישון וכשמתעוררים בבוקר הוא אומר לה
דודה שלי אומרת שיהודי דתי תמיד מתחיל את השבת כשמקיים יחסים
והם שוב מקיימים
לבסוף ביום ראשון היא הולכת לשוק ופוגשת ידידה ששואלת אותה
נו? איך בעלך החדש ?
טוב היא אומרת אינטלקטואל הוא לא
אבל הוא בא ממשפחה נהדרת!!!!
ולכל הנשואים באשר הם (המחבר הוא יאיר לפיד )
נכון, לכל אחד יש את הקצב שלו. אני למשל קצת איטי.
הבוקר אשתי סירקה את הגדולה ביד אחת,
הכינה ארוחות בוקר ושני כריכים לבית הספר ביד השנייה,
ערבבה את החלב לתינוק (כנראה בעזרת הסנטר),
ענתה לאיזה שאלה לגבי שיעורי בית,
והזכירה לבן הגדול לצחצח שיניים.
בינתיים אני הרתחתי מים לקפה.
אחר כך אשתי הכינה קפה עם המים שהרתחתי,
אספה את השיער של הגדולה לקוקייה ביד אחת
(איך בכלל היא מצליחה לעשות קוקייה ביד אחת?),
שמה את החלב בקערת מים קרים כדי שיתקרר קצת,
סידרה את הפרוסות בילקוטים והוסיפה בקבוקי מים (עם הכתף?).
בו בזמן אני הוצאתי את הקטן מהמיטה.
אשתי החליפה לו טיטול,
שלחה את אחיו להחליף בגדים (הוא בוחר בגדים כמו אבא שלו),
בדקה שכל מה שנדרש למערכת נמצא בשני הילקוטים,
הפעילה את המדיח,
העבירה את הבגדים ממכונת הכביסה למייבש,
והכניסה בגדים למחזור נוסף של כביסה.
אני בזמן הזה הספקתי ללחוץ על כפתור ההפעלה של המייבש.
האמת היא שהתכוונתי ללחוץ גם על כפתור ההפעלה של המדיח,
אבל בזמן שעשיתי את המסע בן-שני הצעדים מהמייבש למדיח,
ראיתי איך אשתי בתנופה אחת מכניסה מלח למדיח,
סוגרת אותו ומפעילה אותו
כשביד השנייה היא מאכילה את התינוק מהבקבוק.
שאלתי הבוקר במשרד.
מסתבר דווקא שלהרבה גברים יש נשים מהירות נורא.
מנחם אומר, שהדבר הכי חשוב שהגבר צריך לדעת בבוקר,
זה לא להפריע (למשל לא לעמוד בדרך בין המייבש למדיח) כי זה פוגע בעבודת הצוות.
לפני 16 שנים. 26 בדצמבר 2007 בשעה 12:04
