מסתבר שלכמה אזרחים טובים מספר שורות אם הן באנגלית ולא בצבע לבן קצת קשות לעיכול 😄
להלן תרגום לפי בקשת הצופים לפואמה העורב של אדגר אלן פו .
התרגום מחודש ע"י ד"ר באבא באנג דיקן המחלקה לספרות הזויה :
ישבתי בחדר שלי קראתי בספרים שלא אני ולא אחרים מבינים
עישנתי לי ג'וינט קטן
ככה באמצע הסאטלה מישהו מקיש בדלת
ססאמאק מנייאק הגיע אמרתי וזרקתי את בג'ונט
נרגעתי זה לא מנייאק זה רק אורח ולא יותר
הייטב אני זוכר את החודש הקר הזה
הדיכאון התפשט בגופי הצללים התפשטו
התפללתי שיהיה כבר מחר ניסיתי גם להתפלל לספרים
ולקבל ניחום על שאיבדתי את הג'ונט שלי לעד
הסיגריה הטהורה שלי הג'וינט שלי אבדה לעד
כל מיני מילים שקשה להבין ולכתוב התרוצצו בתוכי
והציתו את דימיוני הפרוע שכמוהו לא חשתי הרבה זמן
ונזקקתי לג'ויט שלי להרגיע את ליבי הפועם
ואמרתי זה בטח לא מנייאק זה רק אורח
ואורח הוא רק אורח ותו לו .
חזרתי לעשתונותי ולא היססתי
מר/גברת סלחו לי שלא שמעתי אתכם
פשוט ישבתי בסאטלה עם הג'ונט היקר
ולכן התעלמתי מנקישת התדלת שלכם ובחוץ בטח קר .
כך אמרתי ופתחתי את הדלת באחת - ורק חושך מולי
מתבונן לבדי בחושך כך עת רבה .
כך עומד אני בחושך ורועד מפחד ודמיון מתרוצץ
אך השקט נשאר ולא קיבלתי ממנה כל אות
ולחשתי את זאת המילה ולא עוד "ג'וינט ? "
והמלה אני לחשתי וההד "ג'וינט" לאט
אך את זאת רק זאת לבד
הסתובבתי לדלת כולי עצבים
ושוב הנקישה עכשיוו היא חזקה יותר
אין ספק "משיהו רוצה להביא לי את הקריזה היום" אמרתי
אסתכל מהתריס אולי הבילוש יקפצו עלי משם ?
נרגעתי אין איש בתריס זאת רק הרוח רק הרוח בלבד
את התריס פתחתי לרווחה בחן והדר
ולתוך החדר פסע הדוד מהפינה שר הסאטלה מהעבר
לא השתהה בברכות נימוסים הדוד וגם לא חיכה בדרך .
כך מסתכל עלי כאילו פריץ היה מישיר מבט
ואז התיישב בכורסא שלי הדוד בלי שום בושה
רק ישב רק זאת בלבד
מול הדוד שר הסאטלה העצב קצת ירד
וקצה חיוך בגלל רגש ההזמנה שבעינו ניבט
על ראשו קרחת לא נשאר שיער אך הוא בר יכולת הדוד מהפינה
דוד קשיש מן הפינה מן הדמדומים נדד
מה שמך איך אכנך ברחובות בהם תדד
סך הדוד "לא עוד לעד"
הדוד דובר כטמבל שחתי
וגם תשובתו פלי פשר ובלי קשר מיוחד
כי מוסכם על כל בר דעת כי בחדר לא נראה
עד כה דוד יושב בכורסא ולא זז או מדבר
דוד בלי שם נורמלי רק "לא עוד לעד"
אך דוד הוא אך דוד בלבד יושב בכורסא יושב לו בדד
וליבו ריק ורק זאת יאמר "לא עוד לעד"
לא רגש הביע לא הזיז יד יושב כפסל הדוד לבד
לחשתי לעברו "לא פעם אחת עזבוני דודים ואיתם גם החומר
יום המחר גם הוא יעבור תקוותי לחומר תעוף איתו"
והוא השיב "לא עוד לעד"
כך סך הדוד ובליבי הרעד התשובה קצרה וגם קולעת
בלי ספק אמרתי סך הוא את אשר למד
ממורה רדוף מנייאק אל תהום תחתית של ביש מזל
שדיבורו הוא קינת אבל לחומר שאבד אך נותרה תקווה אחת
עד דיבר על תקוותו ואמר
"לא עוד לעד"
אך דוד זה חיוך הסב לי אשר על כן
מול דוד מקריח זה אשב לי בכסאי המרופד
בריפוד כסעי שקעתי פרט אל פרט צירפתי
וניסיתי להבין מה הדוד רצה
אל מה כיוון דוד זה נביא החוסר
שאמר "לא עוד לעד"
כך בניחושים שקעתי והגה לא הוצאתי
לדוד שמבטו חודר לב ונפש
עוד ועוד ניחשתי ככה שראשי נשען בנחת
על כסאי המרופד ומעלי אור המנורה רעד.
אך היכן יושבת הסיגריה ג'וינט שאבדה לעד ?
אין אה אין "לא עוד לעד"
אז דימיתי ריח עדן של ג'ונטים באוויר
וטפיפת דודים עם חומר שמסתובבים על המרבד
אתה רע מיררתי אל הדוד אלוהים חנון הוא
ביד דודים ניחומים על אובדן הג'וינט שלח הוא
אז שכח את מות הג'ונט
הוא שנה "לא עוד לעד"
נביא זעם או נוכל אם שטן או דוד
אם רע שלחך או פליט סופה לחוף
שכוח אל אך בלי פחד
אל ביתי רדוף מנייאק אמור נא לי כדת יא דוד
אמור זאת דוד היש תקווה ומרפא לג'וינט אשר אבד?
סך הדוד "לא עוד לעד"
האם נביא אתה או סתם מלשן בזוי הנך ?
בשם האלוהים אבטח ובו נאמין
נא אמור זאת דוד אני מקשיב
האם ניפגש שוב ואחבק אותה בין שפתיי
עלמתי יפת התואר סיגריה ג'וינט לעד
סך הדוד "לא עוד לעד"
אות פרידה דברךהוא זה יא דוד מגעיל אזעק בבכי
שוב למקום ממנו באת שוב לרחובות בהם תדד
שום זכר ממך תשאיר פה נשמה שחורה
את אבלי הס מהפריע על הג'וינט שלי אבד !
את מחשבות השווא מראשי הוצא ועוף מכן מייד
סך הדוד " לא עוד לעד"
והדוד מבלי ניד אבר כך יושב קודר כקבר
על הכורסא שלי יושב הוא כמו שלו הייתה
ובעינו עין בן -בלייעל מקריח וצהוב שן מסתכל עלי
האור מהמנורה צל מראה על המרבד
הרי זה הג'וינט הג'וינט אשר אבד
והדוד אומר "לא עוד לעד"
לפני 15 שנים. 13 באוקטובר 2008 בשעה 10:41
