היום לפני 15 שנים ההיתי ילד מתלהב ולא הבנתי שאם יורים בי אני עלול למות. וחשבתי שכומתה אדומה תגן עלי מפני הכל .
ובדיוק היום נהרג לפני 15 שנה נהרג חבר טוב שלי בהתקלות עם מחבלים בגבול הירדני ליד עוג'ה .
נמאס לי לזכור אותו כמו שהיה לפני 15 שנים
אני רוצה לראות אותו עם הילדים והאישה כשהוא מהנדס תעשיה וניהול כמו שהוא רצה . (אח שלי כמו תמיד באתי לבקר אותך בקיבוץ ) אני מתגעגע !
בחודש זה נרצח ראש ממשלה בישראל בגלל שהאמין בשלום !
רצח אותו אחד שלא ראוי להקרא אדם בשליחות פנאטים שלא ראוים להקרא בשם .
נמאס לי !
תנו לשמש לעלות
לבוקר להאיר
הזכה שבתפילות
אותנו לא תחזיר
מי אשר כבה נרו
ובעפר נטמן
בכי מר לא יעירו
לא יחזירו לכאן.
איש אותנו לא ישיב
מבור תחתית אפל
כאן לא יועילו לא שמחת הניצחון
ולא שירי הלל
לכן רק שירו שיר לשלום
אל תלחשו תפילה
מוטב תשירו שיר לשלום
בצעקה גדולה.
תנו לשמש לחדור
מבעד לפרחים
אל תביטו לאחור
הניחו להולכים.
שאו עיניים בתקווה
לא דרך כוונות
שירו שיר לאהבה
ולא למלחמות.
אל תגידו יום יבוא
הביאו את היום
כי לא חלום הוא
ובכל הכיכרות הריעו רק שלום.
לכן רק שירו שיר לשלום
אל תלחשו תפילה
מוטב תשירו שיר לשלום
בצעקה גדולה.
לפני 18 שנים. 11 בנובמבר 2005 בשעה 16:08
