צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

רגע מסשן

תיאור ומחשבות של הזמנים בתוך ובחוץ
לפני 10 חודשים. 2 בינואר 2024 בשעה 6:45

ואפשר להבין אחרי הלילה שעברתי. לפחות אחרי שאיפסתי את עצמו בערך ב5 חזרתי למיטה לקח לי זמן אבל נרדמתי עד לשעון המעורר.

אוף אני עייפה

אני כבר בעבודה ואין לי כוח אבל יש יעדים לעמוד בהם.

אוף אני עייפה. 

אחרי העבודה הביתה לאהובי ולקוף, לה עוד יש חוג היום ושיעורים לעשות ותרגול. אני רק מקווה שנספיק הכל בטוב.

אוף אני עייפה 

מנסה להבין מה להכין לארוחת ערב ולא עולים לי רעיונות לראש.

אוף אני עייפה.

אמא בקשה שעבור דרכה היום, אולי אעשה את זה כמה דקות לפני החוג שתראה את הקוף.

אוף אני עייפה.

הכביסות מחכות לי וצריך לארגן את הבית.

אוף אני עייפה.

צריך לעשות קניות, מעניין מתי אדחוף את זה ואיך.

אוף אני עייפה. 

עוד יום של שיגרה אבל אני פשוט עייפה רוצה לישון לפחות עוד כמה שעות אבל אין זמן לזה עכשיו צריכים אותי, חייבים אותי.

לפני 10 חודשים. 2 בינואר 2024 בשעה 2:14

כל הלילה נלחמת בחלומות לא מצליחה לישון.

החלטתי לקום לאפס את עצמי רגע בתקווה שאצליח להמשיך עוד מעט לישון עד הבוקר. 

כל כך הרבה מחשבות רצות בתוכי 

לפני 10 חודשים. 1 בינואר 2024 בשעה 14:38

הימים ארוכים

הלילות לא שקטים

ואני ממשיכה 

עייפה ומושכת קדימה.

אין ברירה, צריכים אותי

אין ברירה, חייבים אותי.

אז אני ממשיכה 

עייפה וממשיכה

כי אין ברירה 

חייבת להמשיך 

בשביל כולם.

 

 

לפני 10 חודשים. 31 בדצמבר 2023 בשעה 7:14

בשישי בערב אהובי סידר אותי על הספה שלי כך שכל הערב הלשון והידים שלו שגעו וגמרו אותי.

בשבת אני הייתי בין רגלי אהובי במקום שלי מחובקת ומוצצת גומרת עם הצעצועים כשהזין המדהים שלו בפה שלי.

אז אפשר להבין למה קמתי קצת לא מאופסת הבוקר נכון??? אחרי סופ"ש עם כל כך הרבה גמירות ???

לפעמים בא לי שיעצור בזמן ולחיות ברגעים האלה לנצח.

לפני 10 חודשים. 30 בדצמבר 2023 בשעה 7:26

יום יפה.

סיבוב בוקר עם הכלבה היפה בתבל

לפני 11 חודשים. 28 בדצמבר 2023 בשעה 11:24

להיות בין רגליו לשכוח את היום הזה????

לפני 11 חודשים. 28 בדצמבר 2023 בשעה 6:59

הימים האחרונים קשוחים מנטלית בצורה מפגרת ממש.

התמודדת עם הקוף אחרי הדברים שגיליתי באספת ההורים ולזה תוסיפו את הלחץ מההורים שלי שלוקחים מאוד קשה את גובה ההצלחה או אי ההצלחה של הקוף וכמובן שהכל מתנקז אצלי.

יומיים של שיחות והבנות עם הקוף, יומיים של שינויים ואיפוסים, יומיים של יציאה לדרך חדשה, עלית שלב, עד עכשיו התרכזנו בדברים מסוימים ובהם הצלחנו עכשיו הגיע הזמן להתרכז בדברים אחרים ולהצליח גם בהם.

הקוף שיקרה וגם מסתבר שזייפה את החתימה שלי וגיליתי את זה אתמול שעברנו על התיק שהסתכלתי במחברות. ברגע הראשון רציתי לצעוק ולשבור הכל אבל היא הייתה מולי בוכה ומפוחדת כל כך, אז לקחתי נשימה הסברתי ברוגע שזה דבר נורא. הסברתי ברוגע שאנחנו מאפסות את הכל ומתחילות מחדש בדיוק כמו סיכמנו אתמול. הסברתי שאני מאוכזבת מהתנהגות הזאת ואני יודעת שהיא לא תחזור עליה שוב גם כי אני חא אתן לזה לקרות. הצלחתי לא לצעוק ולא לכעוס הצלחתי לחבק והצלחתי להסבר שאין מקום לבכי והוא באמת פסק מעצמו. כל כך הרבה הצלחות היו לי מולה ביומיים האלה ועדין כל מה שאני רוצה לעשות זה לבכות.

אתמול אחרי העבודה הגעתי להורים הקוף הייתה שם והבאתי איתי את הערכה שקבלה. אני לא מתביישת בהערכה או בקוף למרות שהציונים לא טובים אני רואה את השיפור בה ואני יודעת שהיא יותר טובה מהתעודה של סוף שנה שעברה. הטחות האשמה כלפי לא איחרו להגיע כל הדברים האלה כבר נאמרו ולדעתם לראות את הערכה הזאת מוכיחה שהם צודקים. ישבתי והראתי להם את השיפור את הדברים הטובים. הסכמתי שהציונים לא מספיקים ולא מספקים. הראתי את הדרך שהקוף עברה. הסברתי שכבר סוכמו שינויים איתה ועל ההתסכלות קדימה וההבנות. לא זה לא אגרוף בבטן. כן ידעתי על הבעיות אבל לא על הכל. נכון עכשיו זה יוצר שינוי. היא השתנתה הרבה בשנה האחרונה וגם אני. עמדתי על שלנו ועל ההצלחה שלה. הצלחתי שיראו אותי. שוב כל כך הרבה הצלחות ועדין כל מה שאני רוצה זה לבכות.

עוד קצת סופ"ש בלי הקוף אוכל לרגע לנשום הכל לעכל את כל מה שעברנו. רק מקווה שגם לקוף יהיה טוב אחרי שהיום אבא שלה ישמע את אותם דברים שאני שמעתי.

 

 

לפני 11 חודשים. 27 בדצמבר 2023 בשעה 6:18

עוד התמודדויות

עוד דברים לעבור ולחוות לא כולם קלים לא כולם יפים.

אבל אתה איתי אהובי השרשרת על הצוואר הטבעת על היד ואתה איתי. המילים מהשיחות אתמול מהדהדות בי מחזקות אותי. וטעם שלך עוד על השפתיים שמחכות כל כך לעוד ממך.

אתה הכוח שלי לקום לעוד יום, אתה הכוח להצלחות שלי, אתה גאה בי וזה עושה לי לבכות עדין לא מרגישה שמגיעה לי כל הגאווה הזאת יש עוד כל כך הרבה מה ללמוד. 

אני אוהבת אותך אהובי מעריצה את היכולות שלך לספוג אותי בכל כך הרבה צורות ודרכים שאתה לא בורח מהשטויות שרצות לי בראש.

תודה אהובי

תודה אדוני יחידי שלי

 

לפני 11 חודשים. 26 בדצמבר 2023 בשעה 14:22

זה תמיד מרגש המעמד הזה.

בתור ילדה היה בזה סוג של פחד וחשש ממה יגידו ואיך ההורים יגיבו ומה תהיי התוצאה האם יכעסו עלי או לא יכעסו אלי בסופה.

בתור אמא זה שונה הפחד והיום אני מפחדת שאולי אני לא מצליחה כאמא כמו שאני חושבת. אני מודעת לחסרונות ולמעלות של הקוף ויודעת במה היא טוב ובמה פחות.

דבר אחד אני יודעת שלא משנה מה אני יהיה גאה בה כי אני יודעת שהיא מתאמצת ואני יודעת שאני עובדת איתה ואהובי עוזר לי עם זה כל כך. ואני יודעת שהיא השתפרה למרות שיש עוד מה לשפר.

לפני 11 חודשים. 26 בדצמבר 2023 בשעה 10:37

יש קסם מיוחד במכאובים הקטנים האלה של אחרי סשן, הרגישות כל פעם שאני מתיישבת או מסתובבת, התנועות הקטנות שמעירות שרירים שעבדו בסשן ומזכירות את מה שהיה.

כל אלה עוטפים אותי כעת, ועם התמונות שנותרו מאתמול בראש הם נותנים תחושה של ריחוף קל.

הרעש שקבוע בראש רגוע יותר כאילו מישהו החליש את הווליום. הוא באמת החליש את הווליום אהובי ורק רעש הצלפה עוד מהדד באוזני מעלה צמרמורת טובה במעלה הגב.

הרגע הזה של אחרי הספייס שעוד לא יצאתי ממנו לגמר....

 

נשבעת שאני מנסה להתרכז בעבודה 🫣🫣🫣