לפני 11 חודשים. 16 בדצמבר 2023 בשעה 5:14
שוב התעוררתי מוקדם לפחות ב5 וחצי כמו אתמול.
אוףףףף
רגע מסשן
תיאור ומחשבות של הזמנים בתוך ובחוץלפני 11 חודשים. 13 בדצמבר 2023 בשעה 7:56
שאלה מעניינת.
מצד אחד אחד אני שמחה מצד שני אני עצובה
מצד אחד יש בי הקלה עצומה אחרי אתמול ומצד שני היה לילה קשוח ובוקר עם יותר מידי שמות.
מצד אחד הקוף הולכת לאבא שלה ל4 ימים מצד שני הקוף הולכת לאבא שלה לכמה ימים.
מצד אחד הצווחות יחסית רגועות מצד שני הן לא הפסיקו.
מצד אחד אני אופטימית מצד שני לא.
לא יודעת. מבולבלת.
לפני 11 חודשים. 12 בדצמבר 2023 בשעה 18:45
המפגש עבר טוב!
כל הצדדים אמרו שהיה נעים וחמים.
ועכשיו אני בבית עוד רגע הקוף תקבל ארוחת ערב שמתחממת ואז תלך לישון. אהובי יחזור ונוכל לרגע להירגע ולנשום יחד.
הותשתי ואני יודעת שזה פשוט הירידת מתח אז זה בסדר.
לילה טוב כלובי
לפני 11 חודשים. 12 בדצמבר 2023 בשעה 15:45
עוד רגע הם פה.
אהובי נסע להביא אותם והקוף ואני אצל ההורים מחכים.
עוד רגע הם פה!
תנשמי ילדה! תנשמי לאט ועמוק.
עוד רגע הם פה!!!
ההתרגשות מובנת זה בסדר רק תשלטי בעצמך.
עוד רגע הם פה!!!!!!!!!
אהובי יהיה לידי הכל יהיה טוב.
עוד רגע הם פה!!!!
מתרגשת ברמות של כלה
לפני 11 חודשים. 12 בדצמבר 2023 בשעה 11:18
לפעמים פשוט עולות דמעות, זה יכול להיות משהו שקראתי או שיר ששמעתי.
לפעמים הן פשוט באות בלי לשאול אם אפשר או מותר ואם זה בסדר בכלל.
לרוב אני עוצרת אותן ואם אחת מתפספסת אני מנגבת אותה במהירות שאיש לא יראה.
כך זה שאת משוגעת
לפני 11 חודשים. 12 בדצמבר 2023 בשעה 6:45
יש מילים יפות שלא אמרתי
מנגינות שלא כתבתי
בלילות נשלים את הכל
לא נפסיד את הריבים בבוקר
גם אם נשלם ביוקר
לעלות, אחר כך ניפול
לא מכיר את הקטנות שלך
את השדים במגירות שלך
לאט, נשלים את הכל
אל תחפשי את סוף הדרך
אני כאן, מחזיק אותך כשאת נשברת
מתל אביב ועד השמש
קחי ת'זמן, האהבה לא ממהרת
למה, למה רגעים יפים עושים דמעות?
אני מחזיק אותך בשתי ידיים
יש עולם שלם בבית
תסתכלי רואים את הכל
לא נפסיק להתרסק מפחד
זה הקטע של להיות ביחד
תני לי עוד לטעות ולגדול
להכיר את הקטנות שלך
את השדים במגירות שלך
לאט, נשלים את הכל
אל תחפשי את סוף הדרך
אני כאן, מחזיק אותך כשאת נשברת
מתל אביב ועד השמש
קחי ת'זמן, האהבה לא ממהרת
אל תחפשי את סוף הדרך
אני כאן, מחזיק אותך כשאת נשברת
מתל אביב ועד השמש
קחי ת'זמן, האהבה לא ממהרת
למה, למה רגעים יפים עושים דמעות?
בלילות נשלים את הכל
לפני 11 חודשים. 12 בדצמבר 2023 בשעה 5:31
אני והקור במרפסת, קפה שכטה לפני שכולם מתעוררים ואני יוצאת לעבוד.
היום המפגש של ההורים ולגלות לכם משהו?? אני בלחץ אטומי מהנושא. ההורים שלי ושלו כל כך שונים כל כך הפוכים אחד מהשניה ואני יודעת שאם לא אנחנו הם לא היו נפגשים לעולם.
אתמול בלילה לפני השינה דיברנו, הגענו להבנות, אחת מהן זה שאהובי גם לחוץ מהיום וגם מכל המסביב. כנראה כל הטעות בכלל התחילה מזה שהעליתי את הדבר בזמן לא נכון, לא באמת היה לנו זמן לדבר על הדברים כמו שצריך והוספתי לחץ במקום להרגיע (מפגרת מה לעשות). הימים שלנו כל כך עמוסים זה באמת לא הזמן לזה כרגע. אני לא כועסת על אהובי ועכשיו מבינה נכון את המילים שאמר כך שגם אני לא פגועה יותר.
שקט ורעש מחליפים מקומות בראש אבל גם השקט לא מרגיע זה אחד כזה שמפחיד.
לא יודעת מה יהיה ואיך יהיה אבל אני יודעת דבר אחד שלא משנה מה יהיה אהובי ואני ביחד וזה מה שחשוב אני אוהבת אותו יותר מכל דבר בעולם ואני יודעת שאנחנו נתגבר על הכל! אנחנו חזקים ביחד וביחד נצליח!
אסיים במשהו טוב, כי אני חייבת להתרכז בו על מנת לצבור אנרגיות. צמח האלוורה שלקחתי מהשכן שלי מוציא ניצנים חדשים שמנים ומלאי אלוורה.
בוקר טוב כלובי
לפני 11 חודשים. 11 בדצמבר 2023 בשעה 16:45
יותר מידי רעש בראש
יותר מידי כעס עצמי
יותר מידי כעס לסביבה
אני רותחת אבל נושמת.
אני עצבנית אני כועסת אני לא רוצה כלום!
תעזבו אותי כולם!
תניחו לי ודיייייייייי
חבל.... חבל...... אני לא רוצה להתפוצץ
אני לא אחת שמתפוצצת
פאק זה כל כך קרוב לזה
עזבו אותי בבקשה בשקט שלא התפוצץ!!!!!!
לפני 11 חודשים. 11 בדצמבר 2023 בשעה 6:53
שליטה מלמטה זה שהנשלט/ת מכוונים את השולט/ת למה שהם רוצים חשוב לשים לב "למה שהם רוצים" לא צריכים אלא רוצים, ויש הבדל מאוד גדול בין רוצה לצריך.
חשוב תמיד לדבר עם השולט/ת על הצרכים וגם על הרצונות אבל בין לדבר ולשתף לבין ליצור התניה או דרישה יש הבדל גדול וכאשר עוברים מלשתף ללדרוש גם אם זה במילים יפות והתחנפות או במעבר לזה בתחבולה מנטלית זה שליטה מלמטה.
אולי זה מה שאני עשיתי??? אולי ראיתי כל כך את הרצון שלי שלא ראיתי אותו? בחרתי להיפגע במקום להבין, קראתי לזה ריב.
כבר מעל לשנה יש משהו שאני מאוד רוצה ודברנו אהובי ואני על הרצון הזה שלי הרבה פעמים, כל פעם שהתקדמנו צעד בדקתי את השטח לגבי הרצון שלי, לראות אם הוא אולי יסכים אם ההתנגדויות שלו השתנו, התרככו מספיק.
אתמול בדקתי שוב אבל נראה שעברתי את גבולות הגיון ועכשיו כואב לי אני עדין מרגישה מעט פגועה למרות שאני מבינה שזה לא אני אלא הוא וקושי שלו בזה ולמרות שאני מרגישה בטוחה ועם תוכניות וידיעה שלא אתן לשום דבר לקרות הוא עדין לא מרגיש כך ולא משנה כמה אני מוכנה כל עוד הוא לא מוכן, זה לא יקרה!
אני לא יודעת מה לעשות על מנת שהוא יהיה מוכן באמת שמרגישה שניסיתי הכל וזה מתסכל אותי, אולי בגלל זה הגבתי כך אתמול? תסכול??
כל כך הרבה מחשבות,
כל כך הרבה כעס,
כל כך הרבה עצב,
כל כך הרבה בלבול,
כל כך הרבה צווחות,
מצד אחד כועסת עליו מצד שני רוצה אותו להיות בין רגליו.
אווווףףףף
לפני 11 חודשים. 10 בדצמבר 2023 בשעה 19:11
הצלחתי לשרוד את היום העמוס וקשוח הזה.
קצת להירגע ואז לישון מחר יהיה עוד יום....