רגע מסשן

למה אני לא לומדת לשתוק????

למה אני לא מסוגלת פשוט לסתום את הג׳ורה שלי??

כמה מטומטמת אני יכולה להיות????

חייבת תמיד להרוס ולקלקל הכל!!!!

אין כנראה משהו חוץ מצעקות מטומטמות בראש שלי, טיפשה!!!! לא מסוגלת לשלוט בעצמך!!!!!!

מתי כבר תלמדי מפגרת אחת???? מתייייייי????????

תתבגרי כבר תינוקת מפגרת!!!!!

את נועדת לשרת ולסבול רק לאחרים מותר הכל!!!!!!!!!!!!

לך אסור לרצות!!!!!

לך אסור לדבר!!!!!

לך אסור להנות!!!!

לך אסור לחיות!!!!

את קיימת רק לרצות!!!!

את קיימת רק לעשות!!!!!

את קיימת רק לשרת!!!!!

את קיימת רק בשבילם!!!!

אסור לך לחיות בשבילך!!!!!!!

את כל כך מטומטמת כל כך טיפשה!!!!!

הכל בגללי!!!! הרסתי את הכל!!!!!

מטומטמת!!!! 

מפגרת!!!!!! 

חסרת שכל!!!!

הכל בגללך!!! 

את והפה הגדול שלך!!!!!

מפגרת לא מסוגלת לסתום!!!!! 

את הרסת הכל!!!!!! 

את כל כך כל כך מטומטמת!!!!!!!!!!!

זבל שלא שווה יחס!!!!!

סירחון מגעיל!!!!!!

אני רוצה שתוציא

עלי את הכעס.

אני רוצה שתת לי

לכאוב בשבילך.

אני רוצה להיות

זאת שלרגליך.

אני רוצה לספוג 

את כל כולך.

אתה תרגע,

המסוכיזטית תשמח.

אתה תנשום,

הארלי תנשום.

אתה תפרוק,

אני אתענג.

משלימים, מושלמים

שני הפכים שנמשכים.

שיר של קרח ושל אש שתכתוב

על גופי בסימני כאב.

אך אין זמן 

אך אין מקום

אך אין יכולת 

אך אין רצון 

אין זמן לרצונות שלא סיימתי מחוייבויות

אתה מסיבת כיתה שרדתי היה קצת רןעש ובלגן וקצת מריביות בין הילדים לפני אבל עבר בשלום ובסך הכל מהמסיבת בריכה אפשר להגיד שדי נהנתי ישבנו רוב הזמן 3 אמהות ליד הבריכה או בתוכה דברנו רכלנו כל פעם הורים אחרים הצטרפו והיה נחמד ממש עד הסוף שלקוף כבר נגמרה הסבלנות והחלה קצת לריב עם החברים והם איתה וזה קצת העכיר את הסוף אבל נראה שגם לה היה כיף.

נחנו לרגע שחזרנו ועכשיו יוצאים למנגל אצל ההורים. 

גם עוד קילו וחצי ירדו וזה הפתיע אותי וקבלתי הרבה מחמאות מהחברות שזה עשה לי טוב.

אז קצת משוויצה מהבריכה וגם תפסתי צבע טוב.

למרות שישנתי הלילה היה עטוף סיוטים וקמתי ממנו מלאה זכרונות לא טובים.

החלק הראשון של האבחון לקוף נגמר תודה לאל לא היו אזעקות בזמן הזה בנהריה והייתה לי אפילו שיחה לא רעה עם הגרוש. עוד אני אחשוב שהוא באמת רוצה להפסיק לריב. אולי זה רק אשליה של אחרי סגירת התיק ואולי זה אמיתי זה רק זמן יגיד.

התעייפתי, קשה לי להיות חברתיות והיום לקח ממני כל כך הרבה. האמת שכהמאבחנת אמרה עכשיו תיצאו זה יקח שעה חשבתי לרגע בגלל המטר הליכה מהחוף לעשות מדיטציה ליד הים אבל השיחה עם אביה הייתה יותר חשובה מזל שהיא סך הכל זרמה טוב אבל בכל מקרה זה חשוב יותר מלעשות מדיטציה.

עם כל הדיכאון הזה אני מצליחה עדין לתפקד גם אתמול עם כל הבכי שלא הפסיק כמעט עד לאחר הצהרים שסיימתי את ארגון הבית ומחוייביות הגדולות שהיו לי ואהובי השכיב אותי על הספה והלילה שאני גמרתי אותו לישון והייתי בין רגליו (ומזל שכך אחרת לא יודעת איך הייתי היום). עכשיו הבית מסודר עוד מאתמול אין כביסה שמחכה רק שתתמלא מכונה. אוכל לא הכנתי אבל מתוכנן חביתות (לא ידעתי מתי נחזור מהאיבחון) אז זה לא מסובך ואפילו הספקתי ברגע בצהרים לחתוך אבטיח לדרך ולערב בבית.

שיהיה ערב רגוע לכולם.

רמוסה.

מושפלת.

מובסת.

לא נראת.

לא נשמעת.

חסרת חשיבות.

מופרעת.

משוגעת.

חסרת ערך.

ניתנת לדריכה.

שק חבטות.

קן צרעות.

זבל.

מגעילה.

מטומטמת.

טיפשה.

מקולקלת.

שבורה.

חרא.

חסרת אכפתיות.

אז למה בכלל שלמישהו יהיה באמת אכפת ממני?

להעלם

לא לרצות ולא שירצו אותי.

לא להיות

לא להרגיש ולא מסכות.

להתפוגג

לא לחשוב ושלא התחשבו.

להסתלק

לא לראות ולא להיראות.

לברוח

מהכל ומשום דבר.