לפני 3 שנים. 17 במרץ 2021 בשעה 18:34
תעצמי עיניים.
אל תפחדי זה בסדר.
את עוד תתעוררי חזרה.
רק לכבות לקצת.
ועוד קצת.
זה כואב פחות.
אני לוקחת נשימה עמוקה.
אחרי עוד יום.
יש ימים שאין ברירה.
חושך חושך חושך.
ואני מתנדנדת בין הגלים,
לבד בסירה.
לא מצליחה למצוא את הדרך.
שברת לי את הלב,
גם אתה.
עוד חור בסירה.
יש ימים שאני מצליחה.
ויש ימים שאני מחכה שהמים ימלאו את הכל..
כל הזמן מאוחר מידי.
כל הזמן אני טועה.
עוד יום.
השמש שורפת,
יותר ממרפה.
שרירים דרוכים,
תכף אתרסק חזרה.
אין לזה סוף.