לפני שנתיים. 30 בנובמבר 2021 בשעה 15:31
השערות הארוכות שלך נחות באי סדר על גופך ומיטתך. בפנייך מבט של רוגע מסופק אחרי שחטפת וסערת וגמרת ומלמלת ונאנחת
אני לצידך מתאר לך את כל מה שקרה , כל מה שהרגשת , כל מה שעשיתי בך , חוזר בפנייך על מה שסיפרת לי בלחש , חלומות פנטזיות מלוכלכות שעלו בראשך ושאותן ניתן לספר רק בלחש.
היד שלי דחופה בין שפתי הכוס שלך ואז אני מבין כמה את סוטה. ובקול רם חזק אני קורא לך "זונה, סוטה שכמותך" מרגיש את הכוס שלך מתרטב והפה שלך מרחיב את החיוך.
את אוהבת את זה, שאת סוטה, את מתה על הרגשה של הזונה , את בעננים כשזיינים מתעללים בך...
הנשימה של הופכת כבדה והאגן נע על אצבעותי , את מתרטבת עוד ועוד
אני מת על השחיתות שלך