לפני שנתיים. 17 ביוני 2022 בשעה 4:38
מניחה את עצמך על מגש
מגש הפנטזיות המלוכלכות שלך
מניחה את עצמך על הברכיים
צמודה לקיר הקר
מניחה לי לרגש אותך לנער ממך מחשבות
לפתוח את המגרות שקשה לך להודות שהן שם
אבל זה בוקר אמיץ ואת רעבה
צמודה לאמת שלך
הרגע הזה של התפשטות
משחרר אותך לספוג את הכוח שלי
זה שקושר אותך ולא נותן לך לזוז
מחבר אותך לשקט הזה
שאף פעם לא הבנת, למה דווקא בך הוא בחר...
את מרגישה אושר וסיפוק
כשאני מלך, אכזר,מצליף,נוזף,מחדיר
וכל פעם שואלת את עצמך,
למה אני לא יכולה להסתפק ברוך ואהבה