לפני 4 שנים. 18 באפריל 2020 בשעה 9:07
עניבה רכה מקיפה את ראשך
ידייך מונפות מעלה
שקט מתוח כשאני סוקר את גופך
הראש שלך ריק, נתון כולו בידי
החושים.
מתקרב אליך בלאט מריח
עיניים בוחנות את הקווים הנשיים
הגוף כבר מאותת שהוא רוצה
אבל זה עוד מוקדם
זה יהיה איטי הריקוד הזה
את תחווי את הצמרמורת הזו
של ידי , שיניי, ציפורניי
הרבה לפני שתחושי בעונג
הרגע הזה שהנשימה מתעכבת
כדי לשמור אותה בזיכרון
לחזור אליה בפנטזיה
הרגע הזה שהכל רק מתחיל