בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אין מקום שהוא רחוק מדי

"על מה שאנו רוצים לדבר - אין עם מי., ועם מי שאנו מדברים -אין על מה"
כאן אנסה לשלב בין המשפט הנ"ל ובן עולם ה-BDSM
לפני 18 שנים. 28 בפברואר 2006 בשעה 19:32


היום התחיל רגיל, לא תארתי לי איך הוא יסתיים 12 שעות לאחר מכן. שעת צהריים, צ'ט של תפוז. היא עולה מולי, עונה, שואלת, בוחנת, חוקרת. מיד ידעתי שהיא יודעת דבר או שניים על העולם המופלא הזה. לא של עולמינו, אלא של עולם ה-BDSM. מן השאלות הבנתי שהיא עמוק בתחום.
עברנו לשיחת טלפון, קולה צעיר, נשי, מתוק. מתוק עם הדים של שליטה, רוע, הענקת כאב. תמיד אמרתי שכאב טעמו מתוק. היא מאששת זאת.
השיחה איתה ריגשה אותי. חדרה לעולמי הפנימי, שלא מעט ביקרו בו בעת האחרונה. יודעת איפה לגעת, על איזה כפתורים ללחוץ. מקשיבה, חוקרת שוב. בודקת גבולות. כבר בשיחה הראשונה חשפתי לה את אחת מאהבותי. היא יודעת איך לנתב את זה. הריגוש בי עולה. חום נעים מציף את נפשי.
אמרתי כבר שהיום הזה התחיל רגיל והסתיים שונה לחלוטין?