אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

נו בסדר. שיהיה

מחשבות פרוצות מתוקות לפעמים עצובות של ילדה בלי אבא
לפני שנה. 22 בנובמבר 2022 בשעה 22:12

שהפרופיל של מישהו צד את עיני

שזה נחמד.

 

אבל אין לנו מנוי.

 

באסה (:

 

אולי ביקום אחר :*

נ.ב

חל שיפור מיזערי,

החזיקו אצבעות.

לפני שנה. 16 בנובמבר 2022 בשעה 20:24

הכל סוגר עלי

כואב לי כל הגוף ואני לא מצליחה לנשום. 

והחורף רק התחיל.

זין על הפאסון אבל כמה אפשר להתבכיין בפומבי כשאת הליצן הכי עצוב בעיר?

אז מתפרקת כאן

אפילו שקשה 

שפוצע

כוס אמא שלך שהרסת לי את המפלט האחרון 

כוס אמא שלי

אין בי כוחות. 

לפני שנה. 29 באוקטובר 2022 בשעה 20:10

אתה לא חושב שאם הייתי רוצה שידעו שזו אני הייתי רושמת את שמי המלא? 

זו חדירה גסה מאוד לפרטיות.

דבר אחד זה לזהות מישהי שאתה מכיר במקום כמו זה ודבר אחר זה לשלוח במסנג'ר בפייסבוק תמונות מסך ועבודת תחקיר ולנסות לאמת אותי עם הפרופיל כאן.

אז כן, זאת אני 

תודה שהרסת לי את האשליה שיש לי מקום אחד בעולם בו אני יכולה לבטא את עצמי כמעט 100 אחוז

תודה על התקף חרדה ותחושות מבוכה קשות.

מה ניסית להשיג בזה?

כמובן שאני לא יודעת מה הכינוי שלך כאן אז אין לי איך לחסום אותך למרות שאין בעצם סיבה כי אנחנו לא חברים או משהו אבל בכל זאת יש משהו פוצע מאוד בלחשוף את עצמך בנושא כלכך רגיש תחת שם אנונימי ואז לגלות שמישהו קלט מי את.

בכל אופן תודה על השיעור

תודה על עוד חומה

וכן.  יודעת שזה לא היה קשה מאוד לזהות אותי אבל קיוויתי להנות משתי העולמות.

מחקתי את רוב הדברים המסגירים.

יכול להיות שאמחק הכל בימים הקרובים 

לא יודעת למה זה תפס אותי ככה לא מוכנה,  אני פרסונה די מוכרת ומוחצנת ודווקא בגלל זה הייתי צריכה את חלקת האלוהים הקטנה שלי כאן

באנונימיות. 

באמת תוהה מה חשבת לעצמך שתרוויח מלחשוף אותי. 

 

 

לפני שנה. 29 באוקטובר 2022 בשעה 1:31

עדיין לא מצליחה לנשום. 

איפה אתה לכל הפאקינג רוחות?

 

לפני שנה. 19 באוקטובר 2022 בשעה 18:40

הכי הרבה זמן שלא הייתי כאן

כל כך הרבה דברים קרו

אין לי שום סיבה הגיונית להיות כאן, הסיכויים להפי אנד כאן הולכים ונמוגים 

ועדיין 

הילדה הנאיבית שבי מרימה את ראשה ודורשת כתף חסונה להישען עליה

ידיים גדולות 

וחיבוק שלא יגמר לעולם. 

 

לפני שנה. 14 ביוני 2022 בשעה 18:46

לקח לי זמן להבין. 

מזל 

לפני שנתיים. 14 באפריל 2022 בשעה 10:06

טיסות. 

יוון לונדון פריז סיני והיום שוב יוון וכל זה בשלושה חודשים. 

אבל לצאת לדייט? 

רחוק לי הבר השכונתי 😂

כנראה שבתוך תוכי אני משלימה עם הלבד...

 

אה וזו הסיבה שנעלמתי .

סוגרת 15 שנה של ליל הסדר עם עצמי.

גאה 

מעט עצובה

ובעיקר מודה לעצמי (ולדילים של הדקה ה90)

אגב- מועדוני פטיש/bdsm באתונה, יש חיה כזאת?

חג שמח איפה שלא תהיו👧❤

תזכורת חשובה: משפחה כן אפשר לבחור.

ואם המשפחה הגרעינית היא חרא אז לא חייב להתעקש. 

משפחה זה חשוב 

אבל לשמור על הלב שלכם.ן יותר חשוב.

חיבוק למי שזקוק. 

לפני שנתיים. 6 באפריל 2022 בשעה 22:08

היאוש לא נעשה יותר נח.

לפני שנתיים. 10 במרץ 2022 בשעה 18:01

אבל לפעמים ממש בא לי להרים ידיים נוכח המציאות כשאני מרחפת כאן בשלולית הבוץ.

 

רוחי האחת מנסה לגבוה 

לנשום.

 

אני בטוב 

נשבעת.

 

אבל המיטה גדולה מידי בשבילי 

והגשם חזר 

ובכלל. 

 

משך הזמן שלי כאן כשלוש שנים 

מפגשים מינים חד פעמיים שנוצרו בעקבות זאת-

שלושה...

 

אני מפתיע אפילו את עצמי.

 

ועדיין. 

 

שלושה פעמים או שלוש לא איכפת לי הסדר

העיקר שפתחתי את הלב עוד קצת

כדי להבין שהכל אותו הדבר. 

 

היאוש מעת לעת נעשה כמעט נח...

 

 אני נובטת בין כר לשמיכה,

 

חורף זמן טוב להיבנות. 

 

 

 

 

לפני שנתיים. 2 במרץ 2022 בשעה 22:01

אז פולטת קצת 

מנסה להתרוקן 

לנשום.

אני עובר 
שנפל מרחם המיטה


מחוברת לעצמי
כמו עלה בשלכת
והקירות נושפים עלי חורף


ח-ו-ר-ף


מחרישה אנקה
שולחת רגל מהססת
אל לבה קפואה
של ריצפה ירושלמית ישנה


הניתוק הוא מידי
אנחנו נפרדות במהירות האור
כמו מולקולות בניסוי כושל

ותוך אלפית השניה

אני עוברת ניתוח קיסרי הפוך

מתעברת אל רחם מיטתי


שמה.


איפה שיד ורגל וגב ושד

מתכרכים להתחלה של כדור שמש חמימה

שמה


איפה ששיער גולש על פרצוף
נרעד מנשימה קצובה
חמימה


לשמה הכל מתקפל
לשמה.