סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

נו בסדר. שיהיה

מחשבות פרוצות מתוקות לפעמים עצובות של ילדה בלי אבא
לפני יום. 20 בנובמבר 2024 בשעה 23:25

אז רק גונבת הצצה מדי פעם לוודא שאני לא מפספסת משהו

שהסוטים עדיין סוטים

שהמטרידנים עדיין כאן

שהנשלטות עדיין מושפלות מוצלפות מטורגרות ומוחלפות כמו גרביים באוגוסט 

שהשולטים עדיין חזקים יפים חסונים נבונים שלא נאמר אלוהיים נשגבים ומגמירים את הנשלטות עם הקצה של הציפורן החודרנית תוך כדי שהם גורמים להן לנזול להתייפח לגלות את האור ולזחול כעובריות חמימות וטובות לבב לכוס של האמא שלהן♡

זהו

הכל בשליטה 

לפני 5 ימים. 16 בנובמבר 2024 בשעה 16:16

בתקופה הכי א מינית

עמוסה

יבשה

+העובדה שאי אפשר להעלות את רוב התמונות כי אני מלאה בקעקעועים במקומות אסטרטגים וזיהיתי פה באתר כמה וכמה חברי פייסבוק ועוקבים מהאינסטוש...

אפרופו- באיזה קטע אני לא מפסיקה לראות פרופילים מכאן שמוצעים לי ברשתות החברתיות... :0

שלא נדבר על אתרי הכרויות. 

ואם כבר מדברים;

מה הסרט של לא לבדוק אם כבר שוחחנו בעבר על ידי שימוש בכפתור הכה רלוונטי של היסטורית ההודעות ולשלוח לי שוב ושוב הודעות שאובייסלי לא רלוונטיות בשום צורה?

הדבר הראשון שאני עושה כשמקבלת הודעה זה לבדוק הסטורית הודעות ולגלות ב80 אחוז שכבר שוחחנו בעבר וזה לא התאים.

ג'יזאס

שלא נדבר על אלה ששולחים שוב ושוב את אותה הודעה

את אלה שמתחממים מהודעה להודעה והכי הכי את אלה שמתחילים ב:

היי

את כאן ילדונת?

היי מנסה שוב 

היי??

הלו???

כן. עכשיו אני רצה לענות לך יא יצור

יש לי עוד מלאאא דוגמאות מצחיקות מעצבנות ובעיקר גורמות לי לחשוב שרוב הקהל כאן מוציא שם רע לקהילה של על הספקטרום.

מביך בעיקר

מעצבן

מייאש ומוריד.

עד כאן מרמור יום ז'

בתמונה: ציץ מרהיב שככל הנראה לא יוחפץ ילוקק יאכל וינשך בקרוב בגלל כל הנ"ל :(

דרוש נס

לפני שבוע. 10 בנובמבר 2024 בשעה 23:01

מבסוטה על עצמי

עפה על האינטואיציות שלי וזה מרטיב לי את הפות

מצאתי פורנו וואו 

שהיה מחרמן למות ואנושי כזה ויכלתי לדמיין את עצמי על הברכיים שלך כשאתה מפשפש נוגע משחק ומתרגש מאסופת החורים החמודה שלך.

יום אחד...

לפני שבוע. 8 בנובמבר 2024 בשעה 18:46

כמה שנים אני לא דתיה/חרדית

ימי שישי הם עדיין התניה מחורבנת שנשארה משם.

שישי עם חברים/משפחה =מושלם

שישי לבד/עבודה=פאקינג דיכאון.

כאילו

מה הפאקינג ביג דיל?

למה ביום יום כשאני חוזרת הביתה מהעבודה זה הכי לג'יט לשקוע בספה ולא לרצות לעשות כלום

להנות מלרבוץ ולהתחרמן מהלבד והבטלה ומהבית הנעים ושאף אחד לא ידבר איתי בבקשה,

וימי שישי הם תמיד סיוט מתמשך.

לשוב הביתה מהעבודה לבית ריק שמחורר לי עוד קצת את הנפש 

לנסות ברגע האחרון לקבוע תכנית שאף פעם לא מתרחשת

ופשוט להרגיש את הבור הזה בשיפולי הבטן.

 

זר לא יבין זאת

 

לפני 3 שבועות. 29 באוקטובר 2024 בשעה 21:22

לפני 3 שבועות. 28 באוקטובר 2024 בשעה 21:59

ועכשיו הכל מרגיש מרוחק 

מוזר

לא קשור 

כאילו נקטפה מעל המציאות  שמיכה דקיקה של מראית עין ועכשיו הכל חשוף 

מתלבטת אם למחוק את הטקסט הקודם

מי כתבה אותו בכלל

הראש שלי חלול כרגע

ריק  

הכל מביך

מעיק

חשוף 

אבל פתאום הגוש התמוסס ולמי אכפת מה קרה מתי ועם מי

שישרף הכל 👹 

לפני 3 שבועות. 28 באוקטובר 2024 בשעה 17:52

בדרך לאירוע משפחתי תמיד הכל חשוף יותר 

נזיל.

תכף עוברת לגור לבד 

אלוהים ישמור

 

הייתה לי נפילה לפני כמה ימים

לא ברור למה 

נשאבתי לנורא מכל;

התכתובת שלנו בוואצאפ.

כנראה שהייתי זקוקה להבין שוב איך

 

איך חיזרת אחרי.

בכמה סבלנות 

כמה מתיקות 

כמה פניות נפשית ופיזית.

 

איך לקח לי זמן

 

המון (משהו כמו 3 פאקינג שנים)

 

ואיך בסוף נפתחתי כמו צידפה 

סדק קל שבקלים

מליחות עדינה

תשוקה יוקדת

עור לעור.

 

הכי צ'יזי הכי מתוק הכי עמוק רטוב רוטט מרגש.

המגע שלך הגניב אותי

הטריף 

חישמל 

המבט שלך שנע בין חיוך לרצינות תהומית. 

אני כותבת את ההספד הזה כדי להיפרד ממך סופית ועל כן מתירה לעצמי חירות ספרותית ורומנטיזציה שככל הנראה התקיימה רק בראש שלי.

וזהו

די מהר עשיתי מה שאני יודעת לעשות הכי טוב 

להמאיס את עצמי

להניח אותי על מגש ולצפות שתטעם תאכל תרעב אלי ולא תשבע לעולם,

אבל שבעת. 

אכלת היטב ושבעת מהר מאוד 

וכמו במעשיה ההיא על הסטייק והנוטלה

הייתי נוטלה

אבל בבית כנראה מחכה לך הסטייק 

מתובל ברגשות אשם או תחושת מיצוי או אלוהים יודע.

 

אז הלכת והתרחקת 

ואני כמו שאני יודעת לעשות הכי טוב הלכתי והידקתי את חגורת החנק

ומהר מאוד זה כבר היה ברור שבמשחק הזה שוברים את הכלים ולא משחקים

 כולם מפסידים

וזהו

 

המון מים עברו תחתי

היו גם כמה ידיים

וגוף לגוף 

אבל איך שהוא נתקעתי עליך ושום דבר לא העביר את הטעם והריח שלך 

 

וזה מוזר לכתוב או לחשוב על זה כי זה היה כל כך מזמן

והייתי כבר קרובה ללשכוח

אבל אז לא ברור באיזה קטע הכל צף שוב. 

אז הנה שחור על גבי לבן

הספד.

 

פגעת בי.

בלי כוונה אמנם, 

אבל כמו שאתה יודע המכות הכי כואבות הן אלה שלא מתכוונים אליהם.

וזה דרך העולם 

ועדיין בא לי בפשטות לעמוד בכיכרה של עיר ולצעוק שפגעת בי

שיכלת לעשות את זה פחות כואב

שאני לא קונה את זה שפתאום הכל מסובך וקשה ולא מתאים .

לא אחרי כל החיזורים 

המגע

השיחות

לא ככה.

לא קונה את זה כוס אמק.

בסדר?

כוס אמא שלך

לא קונה את זה 

לא קונה את זה 

בא לי לצרוח על הרצפה ולבכות מזעם פעם אחת ולתמיד כדי להוציא אותך מהמערכת.

כוס אמא שלך

שלא יעמוד לך בחיים

שכל מנה שתאכל תהיה בטעם של שום

שזאת שתהיה איתך בסוף תהיה עם קינק מטורף לשילוב אוכל ומין

שכל פעם שתהיה באמצע פעילות מינית תתקשר אליך אחת מהבנות

או האקסית 

או מהעבודה

שאף אחת אחרת לא תרצה אותך כמו שאני רציתי.

 

תודה על מה שכן היה

על מה שיהיה.

על הרוך החכמה המתיקות והצחוק

 

על זה שכן היית שם כשבאמת הייתי זקוקה

על כל הסרטים המוצלחים ואלו שלא שהכרחתי אותך לצפות בהם איתי 

על הסושי

ההסעות

החיבוקים♡

 

👋 

 

 

 

 

לפני חודש. 21 באוקטובר 2024 בשעה 8:56

הדירה שהכי אהבתי בעולם רלוונטית שוב

יש לי גם את האפשרות לשלם עליה

זה קצת מפחיד אבל מגיע לי הטוב ביותר וכבר השלמתי עם זה שהגיע הזמן לשחות בבריכה של הגדולים 

ואז בעלת הדירה מציינת כדרך אגב שהיא רוצה 5000 ש"ח מזומן פיקדון. 

מאיפה דה פאק אני מפליצה לה את זה עכשיו ?

הייתם לוקחים הלוואה מהבנק בשביל זה או שזה סימן שאני עוד לא שם ולהמשיך להתכלב עוד קצת...?

איפה אתה אבוש החכם שתייעץ לי:(

לפני חודש. 18 באוקטובר 2024 בשעה 17:51

מין יום שכזה

חיים שכאלה

נכנעת לבדידות 

שבת לבד אחרי חג לבד אחרי לילות ימים ושנים לבד

אבל היי איזה ציצי בנזונה 

אוקסיטוצין היר איי קאם

לפני חודש. 16 באוקטובר 2024 בשעה 12:12

בחרתי להישאר בעיר ולעבוד במקום להיות עם המשפחה 

לא ברור לי למה 

בעצם 

...

ובנתיים יורד עלי החג בעצלתיים

אני במיטה

מקבלת אותו עם דוק של עצב 

גם הפעם הכוכבים לא הסתדרו לי בשורה