האדון שלי תמיד רצה שאהיה אסלה ניידת עבורו, הוא טען שכעבד זו חלק מהייעוד שלי בחיים.
אני זוכר את הפעם הראשונה שהוא החליט להשתין עליי, אני זוכר שהטעם היה נורא ובקושי פתחתי את הפה.
האדון שלי שם לעצמו למטרה שאהיה שירותים עבורו בכל זמן ובכל מקום שהוא ירצה, זה לא עניין אותו אם אסריח משתן או שאהיה רטוב. פעם אחת ישבנו באיזה בר והוא אמר לי שהוא חייב להשתין ושאלך לחכות לו בשירותים. זה היה רק איזה שבוע - שבועיים אחרי שהוא התחיל לאמן אותי.
נכנסתי לתא האחרון ושלחתי לו הודעה, הוא הגיע כדקה אחרי. אני כמובן כבר הייתי על הברכיים עם פה פתוח, יודע שאחרי שהוא שתה איזה 2 בירות הוא ישתין המון ואין לי סיכוי לבלוע את הכול.
השתן שלו היה מריר ומאוד לא טעים, חלק נזל ונשפך על הבגדים שלי, רק אחרי איזה דקה של זרם חזק ולא פוסק הוא סיים, ירק לי בפה ויצא החוצה. השאיר אותי רטוב ומסריח בשירותים של איזה בר.
שאר הערב כל מה שעבר לי בראש זה רק שלא מישהו יריח אותי ויבין שאני מסריח משתן.
אחרי כחודשים כבר התחלתי להתרגל לטעם, הוא מעולם לא היה טעים אבל אני יודע שזה חלק מהחובות שלי, אני אעשה כמעט הכול כדי לשמח את האדון שלי.
לפני שבוע חזרנו מברלין, שם היה מצעד קינקי שדומה למצעד הגאווה.
לפני שיצאנו האדון שלי בחן אותי, החלקים היחידים שלא היו חשופים היה הזין שלי שהיה נעול בכלוב צניעות, חלק מהגוף שהרתמה הסתירה והרגליים.
אחרי שהסתובבנו ראינו כמו דוכן שכולו מוקדש למי שאוהב השתנות, יכולתי לראות שהאדון שלי נדלק על זה מאוד והוא הלך לכיוון. ככלב אפס טוב כמובן שהלכתי אחריו.
האדם בדוכן דיבר עם האדון שלי ותוך כדי האדון שלי הציג אותי כעבד שלו. האדם בדוכן זרק לו שעבד שהולך על 2 זה משהו שקצת חריג לו בנוף וזה היה הסימן שלי לרדת על 4.
האדם משך את האדון שלי לראות איזה משהו בתוך הדוכן בזמן שאני נשארתי במקומי על 4 במדינה אחרת, צופה בכל האנשים מסביב, חלקם ערומים לגמרי, אפשר לנחש רק לפי הלבוש מי השולט ומי הנשלט מסביבי.
יכולתי לראות בכל מיני דוכנים נשלטים קשורים, מוצלפים עם כל מיני צעצועים, תלויים עם חבלים. אם לא הייתי כלוא אני יכול להבטיח לכם שהזין שלי היה עומד שעות רק מלהסתכל. הייתה לי התרגשות שאולי האדון שלי ייקח אותי לאחד הדוכנים לנסות.
ההתרגשות ברגע התחלפה בחשש גדול כשהאדון שלי יצא מהדוכן עם האדם כשהוא מחזיק גאג משתנה. המבט של האדון שלי היה משתק, היה לי ברור מה הולך לקרות.
לפני שיכולתי להגיד או לעשות משהו נקשרתי לעמוד באמצע הרחוק, הגאג היה מהודק מאוד, הגרון שלי היה בצינור ועל הגוף שלי והמצח נכתב משתנה בכתב גדול וברור.
יכולתי לראות את האדון שלי מהצד השני של הרחוב מחייך בהנאה כאשר אנשים זרים בכל הגילאים פשוט משתינים עליי ולגאג, ואני שלא יכולתי לעשות כלום חוץ מלשתות את הכול.
אני חושב שמעולם לא הרגשתי כל כך מושפל וחסר אונים, אנשים בגיל של אבא שלי, נערים שלא מאמין מעל גיל 20 פשוט עוצרים ומשתמשים בי כמו משתנה ציבורית. לאחר כמה דקות נשלט נוסף נקשר לעמוד לידי באותה הצורה בדיוק.
ככה בעל הדוכן פשוט יצר משתנות מנשלטים של אדונים והצליח למכור את הצעצוע הנורא הזה, יכולתי לראות שגם האדון שלי קנה אחד.
אחרי כשעה שבה אני גם השתנתי על עצמי האדון שלי שחרר אותי, שם לי קולר ורצועה ואמר לי שזה רק ההתחלה.