מנבכי הנשמה

אתה מצית בי להבה
ממיס לי תנשמה
שולט (גם) על קצב ליבי
בכל תא ותא .... זורם.

אתה החיוך שבי
(לפעמים גם התסכול)
מסיע אותי איתך
במסע המיוחד שלנו
כמו ברכבת הרים.

מגע, שריקת הצלפה, צריבה,
מבט מכיל חיבוק אוהב.
תחדור, שלך ... הכל
סטיה? בוהן במציצה..
קולות של תשוקה.

אתה מרים אותי
מעיף אותי גבוה
שלך ... מהמקום הכי נמוך
הכי למטה
שלך ...
במקום הכי גבוה.

תודה עולם ומלואו שלי ❤️

רוצה אותך קרוב

קרוב ...קרוב ... הכי קרוב.

אתה הטריפ שלי

האקסטרים שלי.

אתה מעורר אותי

ומרדים אותי

כל פעם לסירוגין.

אתה מאדים אותי (לפעמים מכחיל)

אתה עוטף אותי ומצמיד אליך.

אתה עולם ומלואו

אתה מכלול מלא בידע ואנרגיה.

תודה ❤️

הים שלי

מקום מפלט,

מקום של שקט,

מקום בו הגלים לוחשים

ומסדרים מחשבות.

מקום שמרים אותי מנפילה,

מקום שמעלה בי חיוך תוך כדי צעידה.

צועדת, מעלה קצב וחושבת,

מדברת עם עצמי

בשקט, בראש, אני ועצמי.

שואלת את עצמי... דיאנה "העולם המקביל...אז מאיפה הצורך? יש לך סקס בבית...אז למה?", עונה לעצמי "כי הסקס בבית הוא מכני, מכניס מוציא 5 דק גומר ונרדם."

- אז זה למה בעצם העולם המקביל שאיתו גם נחשפתי לעולם השליטה ששם אני חווה ערך מוסף לתשוקות שלי?

כי...סקס אחר, סקס מושקע יותר, סשן, משחק מקדים...כל מה שדעך ואבד עם השנים איתו. הכאב, הצורך בצריבה, השליטה שמשהו אחר שדואג, אכפת לו מנהל אותי, קובע, גורם לי להיות לא אני, שולט במחשבות, בתחושות, ברגשות, בעוצמות, גורם לי לאבד תחושה ולרחף.

הצורך בנגיעה האחרת, נגיעה שונה עם תשוקה ... מציף אותי וגובר.

יש בי צורך

והוא יושב בי כמו השטן

צורך בסיפוק בריגוש בתשוקה

צורך בכאב, צורך ברטט, צורך בגמירה בצעקה.

צורך בשליטה, והצלפה.

זה חזק ובוער.

תחושת השתן על הגוף

להיות קשורה ללא שליטה.

עשה בי כרצונך

תנווט, תזיז, תהפוך, תיגע.

אהיה למרגלותיך

למטה ... במקום הכי נמוך

שמרים אותי הכי גבוה.

תכאיב, תלטף, תכאיב, תסמן

ואחייך... אני והשטן שיושב בי.

בא לי חופש,

בא לי שקט,

לברוח מהכל

ובמיוחד מעצמי.

בא לי אותך

יותר קרוב,

יותר צמוד

ובא לי להעלם לעצמי לתמיד.

שאני לידך אני פורחת, מאושרת,

צמאה למגע, לנגיעה.

שאתה רחוק המחשבה לא עוזבת

ובא לי להעלם לעצמי, לעוף, לנדוד.

רק עוד קצת, עוד מילה, 

עוד נגיעה חזקה, חלשה

עוד מילה לוחשת, מצווה...

שלך עולם ומלואו שלי❤

ואני יודעת שזה כן ככה

ואני יודעת שזה לא ככה

ובעצם אני כבר לא יודעת כלום.

מבולבלת, מתבלבלת...

מהרהרת וחושבת

וכבר לא יודעת כלום.

כתבת לי 

"תמיד תזכרי שאת מספר אחת בשבילי"

אז עניתי תודה,

אבל בכלל לא מבינה תכוונה.

כלל ראשון לשמור על הכללים,

אני מבחנתי שומרת,

ואיך אשאל אם גם אתה?

כל כך הרבה מילים רוצה לומר לך,

כל כך הרבה געגוע.

עברו סה"כ יומיים מאז שנפגשנו,

"סה"כ" והסה"כ מורגש כנצח.

יש לי כל כך הרבה מילים לומר לך,

לספר לך, לחייך אותך

ואשמור אותם אצלי, בנבכי נשמתי,

אשמור אותם לרגע שבו שוב אלטף את פניך,

אתבונך בעינייך,

אגע בגופך ואומר לך כל הרבה מילים.

הנוכחות שלך בחיי העצימה אותי, מעצימה.

נפלתי וקמתי נפלתי וקמתי ואקום כל יום מחדש,

התברברתי, התפזרתי

ואספת במילים שחדרו כסכין לנשמה,

אל תוותר, אל תשחרר, תחזיק חזק, 

מטעויות לומדים!

ושמשקפים אותם מול הפנים

והלב נצבט מבפנים

רק אז יותר מבינים מה שיש להפסיד.

עולם ומלואו שלי ❤ תודה שנכנסת לחיי

תקרע לי תבגדים,

תעיף אותי למרחקים,

תשתין לי על הפנים,

תציף אותי במים קרים.

תסמן אותי עם כף ידך ושייניך,

תהיה אכזרי,

תהיה אוהב,

תכאיב, תלטף,

תמקם אותי בין רגליך

תחנוק חזק שאדמע.

תתבונן, תחייך ושוב תחנוק,

תציף ותמלא אותי

את פי, את גרוני, את גופי

בנוזלך.

ואז...שעינייך נעצמות

וגופך כה שליו

אני לא מפסיקה לחייך.

עולם ומלואו שלי ❤

אימפולסיבית, יורה 

גם שרוצה להביע אכפתיות ודאגה

פשוט יורה...

ה ADD הזה... שהכל קופץ בראש

וכל מה שרוצה זה להביע

אז יורה.

ואז האפ אנד דאון... למעלה למטה.

והכל מתערבב

מצאתי מזמן את התרופה

מספר חודשים היא אתה.

מצאתי את הרוגע

כף ידך, ההוראות שלך, המבט,

ההצלפה, החבטה, הצריבה,

החדירה, החיבוק, המגע וכף רגלך.

אתה עולם ומלואו שלי ❤