שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

מנבכי הנשמה

מערבולת פנימית בין השחור ללבן....
חוויות שמחפשות מפלט
רגש שפורץ החוצה.
המקום שלי, החיים שלי, ההוויה שלי.
לפני 3 שנים. 13 במאי 2020 בשעה 6:54

כמו כל פעם תגיעי על ארבע

תשבי בן רגלי ודממה.

נחתכתי אדוני, חלקה ומדממת,

הבאת בושם וחייכת

שרף לי וחייכת...

הניחוח שלך התפשט לי בין הרגליים

השוט מצליף, איחרת...

20 דקות... איחרת...

ידיים קשורות לאחור עיניים מכוסות.

תאמר לי אדוני מה אתה עושה,

תספר לי אדוני... חייבת לדעת,

ואתה שקט....

קליפסים בחזה קליפסים בין הרגלים,

האוץ... אדוני ... תודה.

ואז מגיעים הזרמים, חשמל

מרעידים את כל הגוף,

מקפיץ תפטמות, החשמל נמהל ברטיבות,

הפחד משתלט, ואתה יושב עם עכוזך עלי

אני לא מרגיש... עוד לא מרגיש,

תלשון אמרתי... תהני,

כן אדוני, תודה אדוני.

והזרם גובר ופוחת

השלט ביד שלך,

עכוזך על פני... והרצפה רטובה.

הזין שלך מחליק לתוך גרוני

מפלח את חלל פי

לשון מלטפת, מלקקת,

תסתובבי ואתה בתוכי

הנהימות שלך אדוני

 אתה אומן, נכנס .. יוצא

מושך בשיער, אוחחחחח... מרחפת.

ואיך ששוב ידעת לגרום לי בסוף

להביא את סמרטוט הרצפה.

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י