מנבכי הנשמה

ערב נשים

רק אני והן...

ככה זה היה צריך להיות,

זה היה התכנון.

ידעת שאהיה,

לפתע הופעת

לידי התמקמת...

נשים ואתה ...

מתחכך ברגלי,

מנסה לשים את ידך על שוקי,

אני זזה באי נעימות.

הן כולן מסתכלות,

מחייכות קצת מקנאות,

ואני זזה באי נוחות.

"את כל כך יפה דיאנה"

אתה לוחש באוזני,

מעביר את ידך על שערי,

לא אשקר, לא... לא..

היה שם משהו אחר, חושני

משהו אסור וגלוי לעיניי כל.

שלחת את ידך כבטעות

ונגעת במותני,

חייכת וזזתי.

חייכתי והסמקתי.

התקרבת נסית ללחוש

זזתי לקצב המוסיקה

כלא שומעת, התנתקתי.

התקרבת... וכך היה עד שהלכת.