תתפשטי, אמרת
פניך לבשו את המבט הזה ששניינו יודעים שאני תכף ערומה
לא מוותרת על הבעת מורת רוח, כוחו של הרגל
מאז שעוד העזתי למרוד
מה להתפשט עכשיו ? קר פה...
פניך חתומות כאילו לא שמעת
תחושת חרטה עברה בי לרגע
אני ערומה
חייכת קלות
לא תמיד אני יודעת את משמעות החיוך,
אבל, מחייכת חזרה
געי בעצמך, קדימה..אצבעות
מתענגת, גונחת קלות
מדמיינת איך אתה חונק את צווארי, כמו אז
יורק על פני עד שאני מתקשה לפקוח את עיניי
צובע את עורי, בכוח זרועתיך כאילו היו מכחול
אתה שוב מחייך,
הפעם אני יודעת,
חיוך של שביעות רצון
וכשאתה שבע אני מרוצה
מרצה
אתה אוהב שאני מצייתת
כנה
מזהה מיד כשאני
משקרת לעצמי.
תראה לי אותך, ביקשתי בלחש..
לא צריכה יותר ממבט
וכל הדם זורם בי, הלב פועם.
אני מרגישה את זה בא
תעצרי, לא לגמור
גערת
האנרגיה בי תכף מתפוצצת ומתפרקת מתוכי.
עוצרת
מסתכלת במבט
רוצה לבקש, תן לי לגמור.
נאלמת..
נעלמת לתוך סדר היום.