כמה התנגדתי בהתחלה.
כל הווייתי ותודעתי זעקו "לא!!" כשעמוק בתוכי זיהיתי משהו נדלק ברגע שהוא התחיל להדגים לי איך מדבר אדון לנשלטת שלו.
זו היתה רק הדגמה,
חלק קטנטן משיחה אינטלקטואלית לחלוטין בין שני זרים במסנג'ר.
אני? יחסי שליטה?
אני הדומיננטית, החזקה, העצמאית?
אני שכולם באים אליה לעצה?
זו שמחזיקה את כולם שלא יתפרקו?
שנשים מזהות אותה ברחוב בתור ההשראה שלהן ולוחצות לה ידיים ואומרות לה תודה?
אני?
למה מי הוא? מי הוא חושב את עצמו שהוא יכול לדבר אליי ככה?
בטון…. מה זה הטון הזה?
כוחני? מתנשא? לא זה ולא זה.
משהו לא מסתדר לי.
כל הווייתי מתנגדת למילים האלה, לטון הזה, לעצם המחשבה שמישהו יחליט בשבילי,
ומצד שני…
מה זו השלווה הזו שזה נוסך בי?
*
זו השלווה הזו שטלטלה את עולמי לפני חודשיים.
בכל יום שעבר ואני הסכמתי לשתף פעולה עם סוג התקשורת הזה בינינו
משהו בתפיסה שלי את עצמי נסדק.
ולא כי הוא סדק אותו,
אלא כי הרשיתי לעצמי לקלף את הקליפות ולגלות בתוכי משהו.
איזה רצון, איזו כמיהה, צורך בסיסי…
לא.
זה היה הרבה יותר מאלה.
זה היה צימאון.
אחרי חיים שלמים של החזקה,
חיים שלמים של להיות העוגן והמשענת ומקור הביטחון של כל מי שהכרתי,
פתאום מישהו בא ואומר לי:
פה את יכולה להפסיק ולנוח.
פה את עוצמת עיניים וסומכת.
עוד יש בי מקומות שמתנגדים.
שכל מה שלימדו אותי על להיות אישה חזקה ועצמאית ופמיניסטית ועוצמתית
מזדעק משנים של חינוך והתניות ואומר:
אל תתני לו לדבר אלייך ככה!
ככה לא נראית אהבה!
לכי תסבירי להם שזה הגבר הראשון בחייך שלא מצאת בו טיפת אלימות.
הגבר הראשון בחייך שאומר את הדברים כמו שהם, בלי טיפה של מניפולציה רגשית.
הראשון שלא מוכן להחליש אותך, גם אם תנסי להיות חלשה לידו,
ויזכיר לך בכל שנייה שאת איתו שאת, ורק את, אדונית לגורלך.
לכי תסבירי להם כמה עוצמות פנימיות את מוצאת בתוכך כשאת כנועה, על ברכייך, לרגליו.
איזו זקיפות קומה מרגשת יש בללכת ברחוב
כשמתחת לבגדים שלך העור צבוע בצבעים שהפליאו בך מכותיו.
אלה שאת,
אישה חזקה ועוצמתית וזקופה לאין שיעור,
ביקשת לחוות והסכמת בכל הווייתך
לקבל.
*
בכולנו יש צורך לנוע ולנוח.
זה הטבע.
בחורף נחים, באביב מתחילים לנוע.
בהליכה יש פעולה- חיכוך הרגל בחול
ושחרור- הרגע שהרגל באוויר.
בכולנו יש את הצורך לעשות- לשלוט,
ולעצור- להיות נשלטים.
ומאז שהוא נותן לי לעצור באמת, לא לעשות דבר, להיות לחלוטין מובלת
החיים שלי, הרצונות שלי, הגדילה הפנימית שלי-
כל אלה זזים הרבה יותר מהר.
