לא יכול בלי זה

אני נמצא עם מישהו וכאילו יש כאן מערכת יחסים. רק כאילו. כי אין. אין כלום.

כאילו אנו מעבירים לילה באיזשהו מקום שנראה כמו משרדים של איזושהי חברה. כי לא זכור לי הלילה אלא רק שבבוקר מחמת הספק מי הוא אני מבקש ממנו שהוא יראה לי איזושהי תעודה מזהה שלו כדי שאדע שזה הוא. הוא מעביר לי את הארנק שלו שבו יש התעודות המזהות שלו.

הארנק שלו משום מה מאוד מזכיר לי את הארנק שלי, גדול שמן כזה. אני מוציא מהארנק שלו איזשהו כרטיס קטן ובו מופיע שמו, אך השם לא קריא ועם סמלים כאלו שמזכירים את האות X. אז אני שם לב שזהו כרטיס פלסטיק קטן בכלל ולא תעודת מזהה. אני מוציא עוד איזשהי תעודה ושם מופיע נדמה לי משהו כמו "יעקבXXXXX". שוב משהו משובש.

מניח לכל זה.

הבוקר כבר כאן, האנשים מתחילים להגיע למשרד לעבודה ועלי לעזוב את המקום במהרה.

אנני מצליח להזכר היכן החנתי את רכבי. כל האיזור הגדול הוא רחובות ורחבות והם כולם מלאים ברכבים פרטיים. מזכיר את האיזור של התחנה המרכזית הישנה בתל אביב, את איזור של מאחרי קולנוע "מרכז" המפורסם.

אני נלחץ. איך אמצא את האוטו שלי ? איך אסע ? לחלוטין לא זוכר היכן החנתי אותו שם. לעבור ברגל את כל המרחקים בלחפש אותו זה בלתי אפשרי לחלוטין.

לפתע אני רואה אותו.

מין מזדה די ישנה כזאת שחונה לא במקום טוב, מחוסר מקומות חניה אך מבלי להפריע לתנועה, ברחוב הראשי הזה של התחנה המרכזית הישנה. חופרים שם לאורך הרחוב הראשי הזה את מעבר תת קרקעי לרכבים מהצפון לדרום. מהצד הצפוני עשו כבר הרבה עבודה ומהצד הדרומי כמעט כלום. הרכב שלי הוא מהצד הדרומי. שני דוחות מוצמדים לשמשה. אני פותח את דלתות של הרכב. מסדר קצת מבפנים ויוצא ממנו החוצה. מסובב את הראש וכאשר מסתכל שוב על הרכב, הוא כבר איננו שם.

אני חושב שגררו אותו בגלל החניה הלא טובה. כרגיל מבלי להודיע שזה אכן כך. אפשר לחשוב שגנבו את הרכב. בעיה שלך, תחשוב מה שאתה רוצה. מהניסיון האישי של העבר חושב שגררו.

מהיכן אמצא את כל הכסף לשלם דוחות וקנס גרירה. וגם צריך להתקשר עכשיו לעיריית תל אביב לברר מה קרה, לאן גררו. המתנה על הקו, טירטורים. הנייד שלי לא עליי אבל הארנק שלי איתי, כך נדמה לי, ובו יש קצת כסף. יספיק לטלפונים.

אתקשר גם לאבא שלי, אבקש ממנו קצת כסף לעזור לי לצאת מכל הבלאגן הזה. אבא שלי כבר המון זמן לא עזר לי כספית, גם לא ביקשתי ממנו לעזור לי כספית. אלא שאבא שלי נפטר כבר לפני יותר מ-27 שנה.

מתקרב לבניין הדו קומתי שפעם היה הבניין הראשי של התחנה המרכזית הישנה בתל אביב.

ברחבה ממולו הדחפור הורס את גדר העשויה מדיקטים וכל המקום לקראת הנדלנות. ואני נזכר בתקופה שהתחנה המרכזית הישנה הייתה רק התחנה המרכזית. והיא תוססת. דוכני פלאפל ודוכן פלאפל אחד משום מה זכור לי טוב במיוחד.

הכל אמיתי.

ואז מתעורר.

הכל אמיתי.