TheJewishHarpy(אחרת)
-
זה תלוי. אני מתאבקת ונלחמת בפליי-פייטינג באופן די קבוע, ובמיוחד עם הפרטנר. הוא גבר, גבוה ממני בקצת, בכושר יותר טוב. אני מאסיבית יותר וחזקה באופן די טבעי. אם הוא היה מנסה לנצח בלי לדאוג אם הוא פוגע בי או לא, כנראה שהיה מצליח. אבל מתוך הימנעות מפציעות רציניות או פגיעה (יתר על המידה), המאזן בינינו לא רע. הייתי אומרת ש50/50 מבחינת ניצחונות שלו או שלי -- אבל אצלנו ניצחון לרוב מוביל לעוד קרב. מה שכן, אנחנו נזהרים שלא לשבור שום דבר (בגוף ובחדר) אז זה כן אספקט להתחשב בו. אנחנו לא מרחמים, אבל גם לא הולכים בכל הכח.
לפני חודשיים
randos
-
תמיד תהיתי על זה.
אחי לומד אמנות לחימה מספר שנים, אני באופן אישי לא כל כך מאמין בפרקטיות של זה.
באחד הוויכוחים הוא הציע שנבחן את זה בזירה, הלכנו וכשהגעתי לשם שמתי לב שאני לא מסוגל באמת לפגוע בו, כל האגרופים שנתתי היו אמנם לכיוון הפנים אבל מעולם זה לא הגיע לפנים גם כשהוא לא הגן טוב והייתה לי ההזדמנות. תמיד עצרתי רגע לפני פגיעה.
איך זה מתבטא בזירה אמיתית? הוא אמנם אחי הקטן וגם במחיר שיפגע בי כמה אגרופים שלו לא הייתי מוכן לגרום לו נזק, אבל בזירה אמיתית איך זה מתבטא?
לפני חודשיים
TheJewishHarpy(אחרת)
-
לא מדובר בזירה תחרותית, יותר במקום של פרימל/קינק/הבעה דומיננטית. פחות אגרופים, יותר ריתוקים, אחיזות, חניקות, בעיטות וכו'
TheJewishHarpy(אחרת)
-
לרוב זה מה מקבל המפסיד -
בדרך כלל, דקה לנשום, כוס מים ויד מושטת להרים, מוודאים שכולם בסדר וחוזרים לעניינים. לפעמים זה מתפתח להתמזמזות, לפעמים בתצורת CNC, לפעמים סתם מתעייפים ואין כח להמשיך לשום דבר אחר.
לפני חודשיים
randos
-
וואו מקסים.
זה מועדון קרב כזה שמיועד לזה?
איך לא הכרתי
לפני חודשיים
TheJewishHarpy(אחרת)
-
חשוב להבדיל - אני עושה את זה גם:
1. עם פרטנר באופן מיני
וגם
2. במעין "מועדון קרב" באופן לחלוטין לא מיני.
הפרדה ענקית בין הדברים: דיברתי בעיקר על הקייס הראשון מהשניים בתגובותיי כאן.
לפני חודשיים
randos
-
אהה אוקיי לא הבנתי נכון.
במה את מתאמנת?
ולמה את לא זהובה חחח אי אפשר לשלוח לך הודעה :(
לפני חודשיים
להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר