אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

"זה לא אני, זה הוא"

עדכון: בעבר פרסמתי רשומות יותר ארוכות - אתם מוזמנים להציץ בארכיון (קליק על המילה "ארכיון" כאן למטה↓).
לאחרונה (ברוח הרשתות החברתיות?) אני מעלה יותר ציוצים, תמונות, וחומרים קצרים.
לפני 15 שנים. 1 באוגוסט 2008 בשעה 11:14



בנות בדסמיות חביבות,
הרגתן אותי!
כמה אפשר?
אתן מצ'וגעות, every last one of you!!! 😄
מצד אחד רוצות שילקקו לכן, אבל ברגע שמישהו קצת עומד על שלו, אז זהו,
אתן עוברות הלאה, עד שאתן מוצאות את לקקני על הסוסיתא, יוצאות איתו רק כדי להתייאש שהוא חסר עמוד שדרה P-:
ותשלוט בי ככה וככה וככה, וגבולות ועניינים.
שלא לומר שזה לרוב לא מגיע בכלל לשליטה, הרוב לטעמי לא נראות טוב בכלל. אבל נשים את זה בצד. כי על טעם ועל ריח (אין להתווכח! אוסקוט!!!)
וכך נשאר לו ג'ייקל, על סוסו, דוהר לעבר השקיעה, בלי איזו רוזלינדה חביבה בזרועותיו.
אני מוחה! אתה לוזר? מי לוזר?!?! P-:
איפה... איפה הימים הרומנטים שהיו.
מה זו רומנטיקה בשבילך ג'ייקל?
אה! יפה ששאלת, רומנטיקה בשבילי זה לשבת מול הים, להרגיש תבריזה, בריזה i tell you!!!
b r i z a!
ואהובתך בזרועותיך, אתה מנשק אותה, מנשק את שדיה (ציצקעך בלעז!)
מחזיק בגרונה קלות,
מחזיק בגרונה קשות,
מלטף את שיערה,
מושך אותו קלות וקשות,
מחבק חזק חזק חזק,
עושה לה קצת מסאג' ברגליים,
צובט לה תפיטמה כי היא לא גילחה אותן טוב,
מטייל איתה,
קונים פרוזן יוגורט,
היא יושבת על ברכייך,
ומאכילה אותך ואותה.
ומדברים,
ומשוחחים,
ועייפים,
והולכים הביתה,
ומתקלחים,
ומצחצחים שיניים,
והולכים לישון,
ומתחבקים חזק חזק חזק חזק חזק,
ויש לך צמרמורת בכל הגוף, נעימה,
ונרדמים,
ופה ושם מתעוררים טיפה,
ומגלים שאתם ביחד,
ועושים יאם יאם יאם עם השפתיים ומחבקים,
וחוזרים לישון,
ומתעוררים,
והיא עוד ישנה,
ונותנים לה נשיקה,
והיא מתעוררת,
ומתעללים 😄
ומתחבקים,
ומגזימים,
ומפסיקים לכתוב.

בשורה התחתונה,
שזה כאן:
נמאס לי!!! רוצה את הסוטה שלי כאן ועכשיו. <-נק'.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י