לפני 14 שנים. 20 בספטמבר 2010 בשעה 10:20
הדרך היחידה להעביר את מה שאני מרגיש לאחרונה לדעתי היא בשיר שכתבתי באפריל 2007:
http://blog.tapuz.co.il/drmr/images/1260197_248.jpg
הבת האם ורוח הקודש / dr jekyll and MASTER hyde
עוטפת, רכה, מגוננת, חמה,
אשה אמהית היא, קדושה אך... זונה.
ילדה בתחפושת, ביתי הקטנה,
צייתנית מדופלמת, כלבה חביבה.
אשה כה נשית, אשה אמיתית,
בוגרת באופי, במראה אלוהית.
אלילה על ברכיה, קדושים הם שדיה,
חלב (ב)פיטמותיה ודמעות בעיניה.
מניח ראשי על הכר שכה חם,
האיבר מזדקר לו, אך המוח מיוחם.
תהיי אם טובה, כלבתי הקטנה,
אחרת (זה) הכר יקבל נגיסה(!)
לפרקים שתלטנית, לפרקים קצת "רעה",
מנהלת אישית, או בכלל מזכירה?
אשה אמהית שלאיש היא דואגת,
ילדתו של האב, ביתי האוהבת.