לפני 18 שנים. 2 בפברואר 2006 בשעה 17:00
מי שקצת מעורב בקהילת ה-בדסמ, בטח נתקל לא פעם בפרדוקס הידוע, כיצד שפחה מקולרת, שפחה המשרתת את אדונה, חופשיה? איך האזיקים והשרשראות בעצם משחררים אותה ולא כובלים? איך זה שאדונה קורא לה שפחה, כלבה, זונה, בעצם מהווה גורם משחרר?
"משיחה עם המון נשים שאוהבות להיות זונות בפרקים מסוימים בחייהן, עלה כי גילום הזונה עבורן זה חופש. ברגע שהוא אומר שאת זונה, בעצם מותר הכל. כי לזונה מותר הכל, מפני שהיא מזמן שברה את כל המוסכמות של החברה. ובתור זונה מותר לך ליהנות, מותר לך לצעוק, מותר לך לקלל, מותר לך להגשים פנטזיות, מותר לך להתלהב מהזין. ברגע שאת זונה לאקט, את יכולה להרגיש כמו בסרט פורנו, להניח לרגע את כל החיים מאחורייך ואת כל הקטע של שריפת חזיות. כשהוא אומר שאת זונה, את יודעת שהוא נהנה, רואה בך את הפנטזיה שלו ולא רק הבת זוג ואמא לילדים.
וגם אתה ממש לא מניאק בחיים. לעולם לא תיקח אישה ללא הסכמה ולא תקלל אותה, אבל בסקס מותר לך להיות החיה, המניאק, הילד. וכשאתה שומע איזה קללה שיוצאת מפיה התקוע בכרית, אתה מרגיש גבר, מקבל פידבק שאתה משגע לה את הצורה. יש שיראו בזה חוסר כבוד ולכלוך, דברים שעושים רק כאשר לא אוהבים וכשאין רגש. אבל אני מכירה זוג שכבר נמצא יחד 30 שנה והם רועדים אחד על השני כאילו זה היה ירח הדבש. במקום "הדובשנית שלי", היא שומעת "הזונה שלי" בכל שפות העולם. כי בכל זאת, 30 שנה באותה שפה זה נמאס."
לקוח מאתר nrg.