"זה לא אני, זה הוא"

אוף.
כל כך בא לי לחבק עכשיו. כרגע.
לחבק מישהי שאני יודע שהיא שלי. שלי ורק שלי.
רכושי הפרטי, כלבה, זונה פרטית, אוצר. אישה. נשמה. נסיכה.

שמתי לב שזה תלוי מאד במצב הרוח.
לפעמים בא לי יותר לשלוט. לא שליטה נטו. זו אף פעם לא היתה שליטה נטו.
תמיד חיפשתי רגש ואהבה... אבל לפעמים בא לי יותר לשלוט.
ולפעמים כ"כ בא לי לפנק אותה. ממש לפנק אותה. את הכלבלבונת שלי.
לנשום אותה. תרתי משמע. לחוש אותה. להרגיש אותה. את כולה, לגמרי. מכף רגל ועד ראש. תשוקה לא הגיונית בעליל. משהו ממש לא נורמלי. לנשום את האויר שלה, לגעת בה בכל חלק וחלק בגוף. לא לפספס שום דבר. כל אצבע, כל ציפורן. הכל. להרגיש הכל. אולי אפילו לעשות כמה דברים שלא הולמים "מאסטר בישראל" (oh my, שלא נדע חח).
תשוקה לבחורה שאינה.

אני חושב שלפחות, הממ, בואו נאמר 30% מה-BDSM שלי נובע מהצורך הזה ברגש לא הגיוני. משהו דיי מוקצן יחסית. להרגיש אותה כואבת, בוכה, מזילה דימעה, מושפלת, שמחה, צוחקת, מאושרת מחבקת חמה ואוהבת.
ה-70% הנותרים כנראה יתחלקו בין האופי שלי למספר דברים אחרים...

יצאתי כבר עם לא מעט שפחות.
הממ, שפחות הן קראו לעצמן.
וניליות קינקיות אם תשאלו אותי...
אין יותר מידי בחורות רציניות בתחום בארץ. מישהי שבאמת מחפשת שליטה. מישהי שבאמת רוצה להיות שפחה לבן זוגה, ומהצד השני באמת מחפשת לשלב זאת עם אהבה.
מישהי שממש מעוניינת להשקיע בזוגיות וממש מעוניינת להשקיע בבדסמ.

מחפש כרגע אייקון לראש הרשומה, אייקון שיסכם את ההרגשה הכללית של הרשומה... אבל אין אחד כזה. גם כל המילים שנכתבו כאן לא יכולות לתאר את הרגש הזה. את הכמיהה. גם לא התמונה, אפילו שערכה בשוק הוא 1,000 מילים.

האהבה הזו... חתיכת סאדיסטית אני אומר לכם.
ואני לא מסתדר עם טיפוסים שדומים לי. בעיה... http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/images/Emo3.gif