בתקופה האחרונה יוצא לי לשדר לא מעט בבלוגTV את תוכנית ה - בדסמ שלי הנקראת bdsMania.
במהלך לילות אלו יוצא לי לדבר עם לא מעט אנשים וטיפוסים שונים... אך ישנה תופעה בלתי נמנעת אשר חוזרת על עצמה ממש כל ערב ללא יוצא מן הכלל, אשר מבוססת על סטיגמות וחוסר ידע בנושא.
אי לכך ובהתאם לזאת ראיתי לנכון לכתוב רשומה זו ולהבהיר אחת ולתמיד מה ההבדל בין יחסי שליטה וכניעה לבין התעללות.
מילת המפתח היא הסכמה.
הסכמה הדדית ליתר דיוק.
אולי לחלק מאיתנו יהיה קצת מוזר לשמוע את המילה "הסכמה" והדדיות" באותו משפט, אך כן - בדסמ בבסיסו מבוסס על הסכמה והנאה הדדית.
"בסופו של יום" שני הצדדים באים על סיפוקם, בניגוד להתעללות...
הצד הכנוע אשר נהנה למסור את השליטה בו, מוסר מרצונו החופשי את השליטה לצד השולט, אשר נהנה לשלוט.
אחד ממשפטי המפתח בבדסמ הם ששליטה מוענקת ואינה נלקחת.
מתעלל לעומת זאת לוקח את השליטה ללא רשות הצד השני. מסב כאב והשפלה ללא הסכמה.
יחסי בדסמ דורשים אמון רב בין בני הזוג, בדסמ משמש במקרה זה ככלי לבניית האמון בין בני הזוג, בניגוד להתעללות, אשר מרחיקה את בני הזוג, קורעת ומפלגת.
בבדסמ ישנם גבולות ברורים. בני הזוג מדברים לא מעט וקובעים גבולות שאותם אין לעבור. בנוסף נקבעת מילת ביטחון אשר הצד הנשלט יכול לומר בכל עת ולהפסיק את הפעילות. להתעללות אין גבול. בהתעללות אין כל ביטחון. למתעלל לא איכפת מהקורבן שלו.
בבדסמ שני הצדדים מגשימים עצמם. "בסופו של יום" ישנה הרגשת הגשמה עצמית וסיפוק. הצד הכנוע זוכה להכנע, לשרת מרצונו את הצד השולט, ולקבל את הכאב וההשפלה אשר לו הוא זקוק, ואילו הצד השולט נהנה להגשים עצמו, לשלוט ולהעניק כאב והשפלה לאותו אחד אשר נהנה מאותם דברים. שני צדדים אשר משלימים האחד את השני. בניגוד להתעללות אשר הינה חד-צדדית.
