"זה לא אני, זה הוא"

למה יחסי דאדי דום / ליטל גירל "אמורים" להתנהל בדר"כ כך שהבחורה היא כאילו ילדה קטנה חסרת דאגות והגבר הוא ה"אב" שדואג ועושה...?
הרי במציאות יש גם אבות וילדות כאלה, אבל יש גם ילדות שדואגות לאב, מבשלות, עושות כביסה וכו' וכו'...
לצד זה שהאב מחנך ומשמש דמות סמכותית, הוא יכול גם להיות אב עדין והילדה יכולה להיות תחת סמכותו וחסותו אך דומיננטית. מה ה"החוק" הזה שליטל גירל בבדסמ "אמורה" להיות פאסיבית נטו? למה קשה למצוא ליטל גירל מחונכת שרוצה לדאוג לדאדי שלה?