אנה,בל,לי.

המחשבות רצות כמו רכבת

וכרגע אין יעד סופי

בין הפחדים והחששות

לאושר ולחלומות

ולייאוש ולרצון לבכות

כמה חלשה אני מרגישה עכשיו

למרות שלבקש ולקבל עזרה זו לא חולשה בכלל, להפך

ועדיין ככה אני מרגישה

אני כמו פצצת רגשות הורמונלית מתקתקת

רק תנשמו לידי ואני אתפוצץ

אני שונאת את זה, ואני לא יודעת איך למגר את זה

איך להרגיע את האש והלהבות בתוכי

מצד אחד,אני מרגישה מחוררת

ומצד שני, כלי קיבול שעולה על גדותיו

פרדוקס הזוי בין שלם לשבור

אז אני בורחת

עד שזה יעבור.