הסוד הקטן שלנו

אז אחרי תקופה ארוכה של לבד משהו נפתח בי,

ואני בנאדם של קצוות ועל כן...

מצאתי את עצמי יוצאת עם 3 גברים הורסים,

יש לי עוד איזה אחד שישאר וירטואלי,

ועוד איזה 2 ידידים עם הטבות על הולד.

בתור בנאדם שאין לו זמן לכלום כמעט, אני לא רואה איך זה יחזיק מעמד.

אבל איכשהו, אני מגלה שהחרמנות שלי זה הכח הכי חזק בעולם, ולפעמים גם עשרה גברים לא יספקו אותי, לפעמים אני פשוט לא שובעת.

עד השיבלול הבא.

אני מסיימת ערב כייפי,

היה ברור מה הולך לקרות פה,

התמגנטתי לגבר הזה מהרגע הראשון בקטע בלתי רצוני,

הוא חתיך ועשיר וחתולי וקצת בלתי מושג,

אבל הוא גרוש ומונגמי מידי,

הוא סקסי בטירוף והבטיח להצמיד אותי לקיר ולזיין אותי בפראות.

כל כך רציתי לתת למישהו להכנס פנימה,

רציתי שזה יהיה הוא.

מהרגע שראיתי אותו רק רציתי לקפוץ עליו אבל הייתי ילדה טובה וחיכיתי בסבלנות שהוא יעשה את המוב הראשון.

נתתי לו לזיין אותי בלי קונדום והצטערתי על זה תוך כדי, חלשה מידי מכדי לעצור.

ובסוף נרדמו מחובקים, מה שלא קרה לי כל כך הרבה זמן, אני לא נרדמת ככה, אני תמיד מודעת מידי.

ומתוך ההרפיה הזאת התעוררתי לגבר שמתלבש והולך.

ושוב נשבר לי קצת הלב,

ילדה תמימה שכמותי.

אני מאד...

רגע אני מאד שמחה ויום אחרי אני מאד עצובה,

אני מאד חופרת או מאד שותקת,

מאד חולקת או מאד נסגרת,

מאד מפוזרת,

מאד בעלת כוונות טובות,

מאד יצירתית,

מאד מתוסבכת,

מאד חרמנית,

מאד מיואשת,

מאד לבד,

מאד חזקה ועצמאית,

מאד מצליחה,

מאד מסתדרת,

מאד צריכה שישתלטו עלי.

צריכה, כן, זאת נראית לי מילה נכונה,

זה לא ממש רצון, הגוף שלי דיי זועק את זה.

זה מדהים איך הגוף שולט בי, בנו.

גברים אני סופר ממליצה לכם לחקור קצת את הסייקל הנשי, ובכלל את הפיזיולוגיה שלנו, זה רק יגרום לנו להעריך אתכם יותר.

כל חודש זה כמו שנה שלמה,

יש שבוע של חורף שאת רק רוצה להשתבלל ולהעלם מהעולם, אף אחד לא מעניין אותך במיוחד, זה הצורך להכנס למערה.

יש שבוע שהכל בוער, האנרגיות גבוהות ושורפות, רעב לטרוף בלי הכרה, אנרגיה זיכרית הרסנית.

ויש שבוע שאת הפאם פאטל הכי פתיינית, הכוס שלך שר לעוברים ושבים ואת מרגישה שכולם העולם הזה נתון לכישוף שלך, את מקרבת אותם לרגליים שלך במשחק וקסם שאי אפשר לעמוד בו, פתיינית ורטובה רוצה להכניס אותם לתוך הגוף שלך.

אני יכולה לספור על כף ידי את מספר הפעמים שישנתי עם מישהו בחצי שנה האחרונה,

האמת שאני ממש בטוב עם זה ואוהבת להתפרש על המיטה שלי או להתכדרר עם מיליון כריות מכל צד.

אני אוהבת שאף אחד לא נושם עלי, או נוחר עלי, או מפליץ עלי, או מזיע לי על המצעים.

לחשוב על לישון עם מישהו לא נח לי.

ובכל זאת יש משהו קסום בלישון עם הויקינג שלי, 

זה נדיר אבל כשזה קורה זה כאילו אני מקבלת מנת אהבה משולשת שמזינה אותי לשבוע לפחות.

הוא מכרבל אותי כל כל חזק וצמוד אליו, מכניס את הרגל שלו בין הרגליים שלי כאילו מכניע אותי אותי מתוך שינה ומוודא שלא אברח.

אבל מה שאפילו יותר נעים,

זה להתעורר באמצע הלילה כשהזין שלו חודר אלי בלי מילים ובלי הכנה, זה זיון שונה כל כך. וזה לא משנה כמה פעמים הזדיינו כל הלילה כמה שעות לפני.

זה התחושה שמחרמנת אותי בקטע אחר להיות כלי שימוש לפי החרמנות שלו, שיבעל אותי בלי מילים.

ואז בבוקר כשאני עומדת לצאת מהמיטה הוא מושך את הראש שלי לכיוון המפשעה שלו ואני מוצצת לו עד שהוא מזריע לי את הגרון.

הוא לא פותח את העיניים אפילו, נותן לי נשיקה וחוזר לישון ואני הולכת לעבודה מלאה בכל הנוזלים והאהבה הזאת. מאושרת.

זה יכול להיות מדהים,

וזה מקרב כל כך,

וזה כואב,

וזה הכי נעים שיש,

מושלם.

אבל אז מגיע הדרופ,

ואז אני נבהלת,

ואז פתאום אני צריכה מלא מלא מלא אישור וביטחון,

ואז אני הורסת,

לנו,

לעצמי.

כל הילדה יוצאת לי,

והיא שבורה,

היא מפחדת,

היא לא הגיונית לפעמים,

קשה לי להבין אותה, את עצמי.

לכי תסבירי את זה החוצה.

אני יושבת הערב לבד עם עצמי,

אני מרגישה שאני ככה כבר המון המון זמן.

זה אני והכוס בירה שלישית.

דף דפים בשם מונסטר,

מקלות סושי לתופף.

אבל אני לא רגועה.

אני בוכה לפרקים בימים האחרונים,

העולם שלי מתהפך או נגלה או משתנה, אחד מהם.

ואני מחזיקה סיגריה ונלחמת עם עצמי חזק,

היא החברה היחידה שלי כרגע,

אני רוצה רעל כמו שלא רציתי בכל עשר שנים מהסיגריה האחרונה.

ואף אחד לא פה לעצור אותי.

בא לי מלא רעל, 

בא לי רעל ממלא סוגים.

אבל המקל הקטן הזה זה הרעל הכי קטן וזמין שיש.

אני מחזיקה את עצמי כל כך חזק.

אף חבר לא עונה לי עכשיו.

אני מקווה שאהיה חזקה.

אני מסתכלת על הגוף המושלם שלו נד קדימה ואחורה מעלי, דופק אותי בעוצמה, הזין המעוכל שלו מגרד לי את הנקודות שמטריפות לי את השכל ומרטיבות לי את כל המיטה.

רק מלאחוז בזרועות העצומות שלו אני מתחרמנת כל כך, המבט המרוכז הזה כשהוא מתקרב לשיא גורם לי לאורגזמות ורעידות בלתי רצוניות.

"את כלי כיבול לזרע שלי" הוא אמר לי,

וזה שימח אותי כל כך!

ככה זה מרגיש שאת רוצה להיות שלו 💖 

אני אהיה מה שתרצה,

אין לך מושג כמה אתה יכול לדחוף אותי,

אבל נראה לי שאנחנו בכיוון לגלות.

וואו,

ספייסססססס

התגעגעתי לזה 🫠🫠🫠

נמאס לי קצת להיות האישה הזאת שעומדת על המשמר,

מגרדת מעצמה נשלטים שמחפשים לרצות אותה 

הודפת "שולטים" שחיים באיזה סרט...

ממש בא לי להרפות שליטה קצת,

לחזור להיות הנסיכה המתוקה שאני עמוק בפנים,

בא לי גבר חתיך הורס שיפנק אותי ויהיה דומיננטי בעל רמח אבריו, לא צריך שום שוט אני גם ככה לא אוהבת כאב, אבל גבר אסרטיבי, כזה שמכבד אותך וגם יודעת להשתיק אותך ויודע שהוא צריך קודם לזכות באמון שלך- כזה מרטיב אותי ישר.

אני מזמנת אותך להשביע אותי 💞