סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

מחשבות מהלב

שיתוף...
לפני שלושה שבועות. יום רביעי, 17 ביוני 2026 בשעה 15:02

אז אחרי כמה התכתבויות שהיו לנו, החלטנו להיפגש ולתרגל שיבארי.

הגבולות והכללים נקבעו מראש לשנינו.

אני בהתרגשות שיא כבר כמה ימים בציפייה לחוות את הסשן הראשון שלי, להרגיש את החבלים שנכרכים סביבי ואת היכולת והרצון פשוט לשחרר הכל!

נפגשנו בלוקיישן מדהים!!!התחלנו עם קצת שיחה רגילה, ובשלב מסויים החלטנו להתחיל בסשן.

החבלים לאט לאט התחילו לעטוף אותי, מהידיים הקשורות מאחור ועד לחיבוק החבל סביב בית החזה שלי ההרגשה הייתה שהחבלים נותנים לי המון אוויר ונשימה.

במהלך הסשן היא דאגה לי, נתנה לי ביטחון שהיא שם עבורי והתעניינה כל הזמן במצב שלי.

לאחר הסשן, בשלב האפטר קר היא פשוט דאגה לעטוף אותי, לחבק, ולהיות שם עבורי.

ההרגשה של הסימנים של החבלים על הידיים היו מדהימים, כמו ציור אומנותי.

המשכנו לדבר, סיפרתי לה עוד עלי ועל הבדסמ שלי והיא שיתפה קצת משלה.

הרגשתי שאני ממש רוצה עוד סשן, להרגיש שוב את החבלים ואת השחרור. 

היא הסכימה לסשן נוסף.

החבלים שוב עטפו את הידיים רק שהפעם הן היו מקדימה, כאילו מתחננות לקבל את החבל סביבם, לאט לאט החבל נכרך שוב, רק שהפעם העיניים שלי היו מכוסות, התחלתי להרגיש שאני מרחף ונמצא בעולם מקביל משוחרר מכל שליטה בגוף ובנפש.שחרור שליטה מוחלט, לתת לחבלים פשוט לחבק את כולי, מהידיים ועד הרגליים. הייתי באופוריה.

גם בסשן הזה, היא הייתה שם עבורי- חיבקה, ליטפה, הרגישה וראתה את התחושות גוף שלי וידעה לתת לי את החיבוק שכל כך הייתי צריך.  הישרתה הרגשת ביטחון עצומה.

 ממש הייתי בספייס מטורף.

באמת לא חשבתי שאני ככה ארגיש עם החבלים.

ומודה לה שהיא העבירה אותי את הסשנים האלה, שזכיתי לחוות את החבלים, ובתקווה שלא בפעם האחרונה.

אני זכיתי לקבל, תודה לך 🖤❤️

 

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י