שלום.
אולי לא להתראות.
לא יוצר קשר יותר.
זה לא הגיוני.
משחרר אותך.
לתמיד.
נפגעתי.
פגעת בי.
מרגיש שזה לא אמיתי, שאת לא שם.
ויתרת.
את אומרת אחרת,
אני שומע משהו אחר.
מרגיש.
ונחנק.
משחרר אותך אהובה.
לב שחור שלי.
לא מכיר אותך.
לא כמו שחשבתי.
לא כמו שרציתי.
לא נתת.
לא יקרה יותר.
השיחות הגנובות, התמונות והסרטונים.
מסוכן.
את אומרת.
קשה.
מסובך.
לא יהיו יותר לילות אסורים, של אהבה,
כניעה והשתלטות.
לא יהיו יותר פנטזיות, והתכתבויות מלאות תשוקה וזימה.
נגמרו המשימות מרחוק, ונגמרו המשחקים מקרוב.
משחרר אותך אהובה.
לא יכול לקבל את ההסברים שלך.
שלום.
מקווה בשבילך שהריגוש הבא יהיה בשליטה.
מודיע לך, כפי שאת לא טרחת.
המשכתי, הלאה, קדימה.
הסתירות, הסטירות.
אוהב כאב, אבל לא בלב.
בעולם אחר, אולי,
לא ככה, לא עכשיו.
נותן לך ללכת, אני הלכתי, לא מחכה. לא יכול.
לא מבין.
לא.
אז לא.
שולח לך מליון פלסטרים, להדביק את החורים שלך ומאחל לך שלוות נפש וחיוך.
תמיד תהיי זיכרון קסום. והפינה שלך אצלי בלב כנראה תשאר לנצח ריקה.
שחררתי.
🖤😪🖤