לפני 3 שנים. 28 בספטמבר 2020 בשעה 21:59
מביט אל החושך, לתוך האפלה.
מביט, עמוק לשחור, מחפש בו תשובה.
מה יש שם בפנים , בתוך האטום? נצנוצים, הבזקים, כמו כוח רדום.
מחפש מענה בעצמי, מבפנים. שיסביר, שייתן להבין מה מתאים.
לא לכולם, רק לי, לעצמי.
מהיכן אשאב כוח להרים את ראשי.
אהבות יש מליון, וגם זה לא מספיק.
ודמעות שוב חוזרות את גרוני להחניק.
החיים, מסביב, מסלולם נעצר.
ממתין לראות מה יקרה פה מחר.
וצולל אל החושך, מנסה לקבל.
מענה ותשובה מהשר האפל.
החושך סמיך ואפל וצפוף.
מחשבות מתחילות להציף את הגוף.
מתחיל לו מסע לעמקי נשמתי.
בדרך אנסה לכוונן את עצמי.
להיות, להמשיך, להבין, לשחרר.
מתקרב אל האור בתחתית הבאר.
והאור העמום מתבהר,מתקרב.
שני עיגולים זוהרים מרעידים את הלב.
זוג עיניים צופות בי ואני מתמקד.
מביט לעצמי בעיניים, מאמץ את השד.
לא מצאתי תשובות שם בחושך, מצאתי אותי.
לא חזרתי אחר, החזרתי מישהו איתי.
🖤