לפני 3 שנים. 15 בדצמבר 2020 בשעה 1:30
גשי אלי,
ילדה - גורה.
קירבי הנה,
היית רעה.
היום צריך,
אותך לחנך.
לגבות מחיר.
לכתוב בבשרך.
חגורה יש,
גם שוט לסוגיו.
מהיכן להתחיל?
הישבן או הגב?
קודם תביני,
מהיכן זה מגיע.
קודם תביני,
הכאב כבר יופיע.
לא תמיד מנצחים.
לא תמיד זה ברור.
כשהאגו מופיע,
יש עלות לסיפור.
נעמדת זקופה,
מוכנה לשאון.
את מה שהוחלט,
לקבל בגאון.
לחישות.
מבטים.
הצלפות.
ליטופים.
צעקות.
חשיכה.
חניקות.
חיבוקים.
ניצחת עוד שדים,
גורה מהממת.
ונפשך נשמרה,
התחזקה מתגברת.
רצית אותי.
כאדון, כמגן.
נישמתך ורוחך,
תפקידי לתקן.
לדעת עליך,
יותר מעצמך.
לראות את עצמי.
אי שם...
בנבכי נשמתך.
🖤🐲🖤