לפני 3 שנים. 21 בינואר 2021 בשעה 1:26
יושב במרפסת כשקר.
חושב על חלקי בעולם מנוכר.
בין הטיפות, רסיסים של אורות מנסים להראות לי תקוות אבודות.
מרגיש לפעמים, בענן כה אפור.
סמיך ואפל, חוסם לי כל אור.
והגשם יורד, שוטף את הכל.
הדמעות והצער צפים בשאול.
ובחושך לבד, מואר בעצמי.
מגיעים לבקר השדים ברוחי.
לוחשים לי, צוחקים, דוקרים ופוצעים.
מנסים למשוך לעומקי הצללים.
להזכיר לי רעות, מלחמות ואובדן.
לגרום לי להישאר תקוע בזמן.
לא מוכן,
לא אקשיב,
לא אפחד לעולם!
ישבתי,
צעדתי,
רקדתי איתם.
האכלתי
עישנתי.
אימצתי אלי.
השלמתי עם חלק.
השאר יחזרו בודאי.
🖤🐲🖤