לפני 3 שנים. 15 באפריל 2021 בשעה 3:57
בקושי חושב,
בקושי שוכב,
המשא על גבי,
הוא כבד וכואב.
מפחד לפעמים,
מהצל של עצמי.
מפחד מהשד,
שרובץ בנפשי.
לא מצליח לראות,
לפעמים את הטוב.
כשהחושך עוטף,
שום דבר לא קרוב.
מנסה להבין,
לשחרר, לעקור.
את מה שהיה,
לקבור מאחור.
רוצה רק קדימה,
חופשי, בתקווה.
משקעים ארורים,
השארו בתיבה.
לא יודע לאן,
גם לא איך, ומתי.
חובש מסיכה של חיוך,
שלא ייראו מה קורה בקרביי.
🖤🐲🖤