לפני שנתיים. 15 במאי 2021 בשעה 2:38
רק את,
גרמת לי ללמוד.
רק את,
הצלחת לעמוד.
למול סערות נפשי הפצועה.
ניגבת דמעותיי, הרכבת חזרה.
היית שם,
האור הקטן, היציב.
היית שם,
התקווה, הניצוץ, להקשיב.
לא נבהלת מהחושך,
גם כיבית את האור.
נשכבת לידי מחבקת,
היית מגדלור.
ולפעמים, כך יוצא,
היוצרות מתהפכים.
ואני שולף אותך, מאי שם, מחשכים.
זה חזק, עוצמתי כנראה גם יכאב.
ראיתי אצלך משהו,
נוצץ, משולהב.
חופשיה ואוהבת גם סדוקה ושבורה.
בפנים מחכה, ילדה אבודה.
שיבוא, שיראה, שירים, שיאהב.
שיעשה לך קצת שקט,
שהלב לא יכאב.
מלטף שיערך, מחבק ומרגיע.
אין זמן ומקום כשאני איתך ברקיע.
🖤🐲🖤
