צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

תיאטרון החלומות

לפני 13 שנים. 28 במאי 2010 בשעה 4:54

הן נבחרו בקפידה.
על-פי גודל הלב וסביכות מערכת כלי הדם.
לאחר שאובחנו התכונות הפיסיולוגיות הייחודיות
נערך גם 'המיפוי': פרופיל פסיכולוגי ורגשי מלא.
התרחישים תוכננו לפרטי פרטים
כולם צפו בהן
גם כשחשבו שהן בוכות בסתר
במיוחד הם הפיקו הנאה
משנות החלום שתועדו ועובדו להקרנה ביתית
עקבו אחר ייסורי ההסתגלות
לכל גחמה שרירותית
לכל שינוי בכללים
לכל עיצוב מחדש של הגבולות
ההפנמה
האסתטית כל כך...
הכל נבנה בצורה מושלמת
לקראת ליל הפיוס האחרון
שבו ניתן היה להפיק את המירב מאיבריה
לילה שלם בחדר הלבן
המערכת כולה לרשותו - כל האביזרים, כל המגוייסים,
ולמחרת בבוקר
כשתהיה בטוחה שהכל נגמר,
שהיא כבר ראויה,
הוא יוביל אותה אל האולם המרכזי
שם תיקשר על גבה על שולחן מתכת קר.
הוא יפתח את בית החזה שלה בתנועת סכין מיומנת
וכל אחד יקבל את חלקו


לפני 13 שנים. 22 במאי 2010 בשעה 6:53

כבר שנים היא מסתובבת ערומה
בבית הזה
שאיש מלבדם לא נכנס בו.
הוא מעולם לא נגע בה
אפילו לא בקצה אצבעו
אפילו לא בטעות, מתחת לשולחן, בזמן הארוחה.
היתה צופה בו בדממה
כשהתכונן לצאת מהבית
חולצה מגוהצת
חגורת עור
שרוכי הנעליים
היתה מתענגת על ריחות הנשים האחרות
שנספגו בכותנה, כשהיה שב.
היא ידעה שהוא רגיש לפרטים
גבר שמצייר כמוהו...
שמפסל כמוהו...
אבל מעולם לא ראתה אותו נועץ מבט
בה
או בכל דבר אחר.
לפעמים חשבה שאולי בלילה,
בשנתה,
אולי אז הוא צופה בה
לכן הרגילה עצמה לישון ללא כיסוי
גם בלילות החורף

"המגע מטמא"
אמר לה פעם, כשניסתה להבין
"ואני אוהב אותך כל כך"

לפני 13 שנים. 19 במאי 2010 בשעה 9:27

אה...
כל מה שהייתי מוכנה לעשות אתמול בשביל עוגת גבינה עם פירורים
הייתי מוצצת את הזין לכל מי שהיית אי-פעם
תלויה מהרגליים עם הראש למטה
הייתי מלקקת את הכוס של כל מי שהסתכלת עליה אי-פעם
[בעיקר אם היא ג'ינג'ית]
הייתי נרדמת למרגלותיך כמו רות לבועז
ולא מצפה לדבר
פרט לעוגת גבינה משובחת
עם פירורים

לפני 13 שנים. 16 במאי 2010 בשעה 8:14

היא התעוררה בתוך ארגז עץ מלא תפוזים
אי אפשר לטעות בריח.
משלוח תפוזים בנמל יפו
היעד - גרמניה
אי אפשר לטעות.
איך היא הגיעה לשם?
מנסה לדלות קצוות של זכרונות
מספק-תחושות במפרק הלסת
בכתף ימין
בפי הטבעת
בגשר כף רגל ימין
פתאום היא מבינה שהיא ערומה.
ובגרמניה עדיין קר

לפני 13 שנים. 13 במאי 2010 בשעה 16:51

...
בחוץ נשמעו עדיין צעדים
נעליים כבדות רומסות את העשב
והוא מתפצפץ תחת רגליהם
נוקשה מקיפאון הלילה
כל הלילה רצנו
מגזע לגזע
נושמים רק בקושי,
ועדיין הצעדים הכבדים בעקבותינו
מצאנו מחסה בין ארבע קירות רקובים
של בקתה נוטה ליפול
גג כבר מזמן לא היה שם
הכנסתי את הזין שלו עמוק עמוק לתוך הגרון שלי
כדי להפסיק את הנקישות
כדי להתנחם
והציפורניים שלו נעצו בעורפי
והדם...
עוד מעט, עוד מעט יעלה האור
הצעדים ייפסקו
אז תוכל להפיק ממני את הצרחות הללו