לפני 14 שנים. 22 במאי 2010 בשעה 6:53
כבר שנים היא מסתובבת ערומה
בבית הזה
שאיש מלבדם לא נכנס בו.
הוא מעולם לא נגע בה
אפילו לא בקצה אצבעו
אפילו לא בטעות, מתחת לשולחן, בזמן הארוחה.
היתה צופה בו בדממה
כשהתכונן לצאת מהבית
חולצה מגוהצת
חגורת עור
שרוכי הנעליים
היתה מתענגת על ריחות הנשים האחרות
שנספגו בכותנה, כשהיה שב.
היא ידעה שהוא רגיש לפרטים
גבר שמצייר כמוהו...
שמפסל כמוהו...
אבל מעולם לא ראתה אותו נועץ מבט
בה
או בכל דבר אחר.
לפעמים חשבה שאולי בלילה,
בשנתה,
אולי אז הוא צופה בה
לכן הרגילה עצמה לישון ללא כיסוי
גם בלילות החורף
"המגע מטמא"
אמר לה פעם, כשניסתה להבין
"ואני אוהב אותך כל כך"
