צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

עבד כי יסבול

חוויותי כעבד מאז ומעולם
לפני 3 שנים. 27 באפריל 2021 בשעה 6:54

תקציר על איך שהפכתי לעבד שאני היום,
משחקי השליטה שלי ושל דני התפתחו לסוג של יחסי אדון ועבד,
ניסיון שלי להיות העבד של אירית אחותו לא צלח.
התאכזבתי ואפילו נפגעתי אבל זה היה טפשי מצידי לצפות להיות העבד שלה.
הייתי קצת מבולבל, לא הבנתי למה ומדוע אני רוצה להיות עבד כנוע מלבד תחושת הריגוש שבזה.
הלכתי אפילו לזונת רחוב בתל ברוך (לא היו אז מכוני סאדו) כדי שתשפיט אותי, אבל לא היה לה מושג מה לעשות
הרגשתי עלוב ומושפל במובן הרע של ההשפלה ללא כל ריגוש ואנדרנלין.

עם דני המצב היה כמו שהיה,
היינו נפגשים בעיקר בבית של קובי הייתי מנקה את הבית במקומו,
ואז הוא היה משפיט אותי קצת (הרגשתי שהוא עושה את זה יותר כדי לרצות אותי )
הפעמים היחידות שסף הריגוש עלה זה כשדני היה משפיט אותי בפומבי, לא השפטה בולטת , אבל השפטה.
ואז קרה משהו שטלטל את עולמי כעבד,
זה היה ביום שישי בבוקר, ניקיתי את הבית של קובי יחד עם דני,
ז"א אני ניקיתי ודני בעיקר נתן הוראות בזמן שהוא שוכב על הספה וצופה בטלוויזיה,
שואב אבק, שטיפה, קצת כביסה.
הבית של קובי בד"כ היה נקי ומסודר מכיוון שאף אחד לא היה שם במשך השבוע כך שלא היה יותר מידי עבודה.
כשסיימתי כרגיל נעמדתי ערום על הברכיים מול דני, השתחוותי ונישקתי לו את כפות הרגליים,
דני נעמד מאחוריי קשר לי את הידיים באזיקונים וכיסה לי את העניים בצעיף, בעיטה קלה ונשכבתי על הרצפה.
שכבתי על הרצפה כשכפות רגליו עליי ואני מלקק אותן, בטלויזיה ניגנו שירים ב אם.טי.וי ואני די איבדתי תחושה של זמן.
מידי פעם דני היה קם מהספה כנראה להביא לעצמו שתיה או אוכל.
ואני נשארתי קשור חזק מלקק את כף רגלו היחפה של דני מוצץ ומלקק את האצבעות.
הרבה זמן עבר אני זוכר בעיקר לפי השירים שנוגנו ברקע,
תהיתי ביני לבין עצמי מתי תגיע הדרישה למציצה,
ואז דני הרים אותי על הברכיים מולו , עדיין הייתי קשור עם הידיים מאחורי הגב,
כשהוא הוריד לי את כיסוי העניים נגלה לפניי הזין שלו.
אבל בזוית העין יכולתי לראות שיש עוד מישהו בדירה, יושב כל הכורסה ליד הספה ומביט בנו.
זה היה קובי בעל הבית.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י