המערוך

אמנם מדובר בבניין מתפרק בן מאה אבל בשבילי זאת רומנטיקה תל אביבית. התקרות הגבוהות. התריסים העתיקים. כירת הגז שמותקנת בגובה שמתאים לי וגורם לי לתהות מה היה הגובה של מי שבישלה פה קודם. החלל של הילדים שהצלחתי לפצל בהצלחה. רעש הרחוב שפולש בעדינות. החיים והשגרה שאני מתחיל להקים פה בעדינות.

אבל יותר מכל אני אוהב לשבת בערב במרפסת, בקומה הראשונה, צופה על השדרה, עם כוס יין, ג׳וינט, משקיף על כל האנשים שצועדים בזמן שהזין שלי נדחק לגרון של בחורה יפה ונלהבת.