הוא הגיע אלי הבייתה..
הופתעתי מקצב הדברים, הם התגלגלו כה מהר, אפילו הניצוץ החצוף בעיניו, קצת הפתיע אך גם הדליק.
התחבטתי קצת ביני לביני, לבסוף החלטתי לזרום, יש לך סופ״ש פנוי ושבוע עמוס, תשתחררי לפעמים, אמרתי לעצמי.
הוא הגיע בדיוק בשעה שקבענו, דייקן ואפילו נראה סביר. שאלתי את עצמי האם המתין ברכב עד לדקה המדויקת?
הוא היה לא גבוה מדי ולא נמוך מדי, בדיוק במידה ;)
בדיוק מה שאני אוהבת, בדיוק כמו שאני אוהבת ..
משהו בעינים שלו חרמן אותי.
מבט של התמסרות, מבט של כניעה, של תקחי אותי אליך, וכשאני רואה כזה מבט, אני ישר לוקחת, כזו אני.
באופן טבעי הבין את מקומו וירד על ארבע בכניעה,
לכיוון הנעלים, שאומנם היו מלוכלות קצת, אבל אותו זה רק הדליק.
ראיתי שהוא נהנה ללקק ולנקות אותם, נראות כמו חדשות כעת.
שמתי לו קולר והתחלנו להלך בבית, הכלב הכי ממושמע שהיה לי בשנה האחרונה.
תוך כדי ריחרוח הנעלים, לכיוון השירותים.
כמובן שהסכמנו מראש שאין לו בעיה עם שתן, אלא להיפך.
בעודנו עוברים לשירותים..
הוא - מבחינתו, נכנס לעולם שכולו טוב - הסלסלה של הכביסה !
דחף את ראשו עמוק והתחיל להסניף את התחתונים שהעפתי לכביסה, הריח הטריף אותו.
בהתחלה המראה הזה, בו הוא דוחף את ראשו לסל הכביסה שלי, הבחיל אותי, אבל שמתי שלאחר כל הסנפה נראה שחייותלוים בזה.
זה היה מראה מוזר ומחרמן כאחד.
בסוף הערב שלחתי אותו לביתו עם תחתונים מסל הכביסה, אותם לא היה מוכן להפסיק להסניף, הן היו רטובות ומלאות ריר, לא ראיתי סיבה שלא לתת לו אותן בתור מתנת פרידה.
בכל שעה מאז נשלך מדלת ביתי, אני מקבלת סלפי של תחתוני דחופים בתוך פיו,
חייבת לציין שהיה מחרמן ומשעשע כאחד.
