לפני 4 שנים. 23 באוגוסט 2020 בשעה 13:21
אני עומדת,
ידי קשורות לשרשראות מהתקרה,
ככל שאני עומדת זמן רב יותר כך האדרנלין גובר,
ראשי מוטה לאחור,
אני נכנסת לבועה,
מין תחושת אופוריה חזקה ,
וזה מתחיל ,
אתה מצליף בי ,
כל הצלפה נותנת לי מקום לריפוי,
כל הצלפה מוציאה ממני ליכלוך,
חיוך,צחוק חסר אונים,
כן...יורדות גם דמעות ,
דמעות שמגיעות ממקום שהוא שלם ,
ממקום של ריפוי,
אתה מסמן אותי דרך השוט,
דרך הידיים שלך ,
דרך האגרסביות שבך ,
ואני מאושרת ושלמה,
תודה בייבי ,
על שאתה מרפא אותי,
קושר ואוזק אותי ,
להיות נטולה בידייך ,
תחת רצונך ,
מסתמנת באושר ,