העיניים זה המראה האחורית של הכוסשלירבאק

אתה יודע , 

קמתי היום לעולם קצת משונה מבדרך כלל, 

פתאום הראש האדום הפסיק לחשוב על אוננות, 

המחשבות לא רצו למקום הידוע ,

הפחד השתלט עלי , ויותר מזה, 

החרדה,

עצרתי לחשוב עם יגיע יום ואומר לך שאני...

פשוט אומר משהו, 

אולי יהיה לך קשה לשאת אותו , 

או שפתאום תמצא בי איזה פגם ,

תגלה בי משהו שקצת שונה ממה שהכרת בי,

האם עדיין תהיה שם מאחורי לתפוס אותי כשאני נופלת? 

עדיין תרצה להרטיב לי את הראש ולשלוט בי בין הרגליים? 

עדיין תחשוק בי כמו תמיד? 

תמשיך לרצות בי יותר מכל אחת אחרת ?

אהיה עדיין למיוחדת עבורך ? 

האם יגיע יום שתדרוש שאעזוב הכל ואתמקד רק בך בטוטאליות גמורה ? 

עדיין תישאר ותתן לי מעצמך ? 

באמת אשאר לראויה עבורך עם אקלף את כל השכבות שלי ואתן לך להכיר אותי עד הסוף? 

כ"כ הרבה שאלות שעלו, 

שאני מפחדת מלקבל עליהם תשובות ,

אבל באיזה שהוא מקום בטוחה קצת ,

ויודעת שכמו שאתה מטיב איתי היום (לא הכי קל איתי) 

תטיב איתי גם מחר, 

שאני מלאת פאקים ופגמים , 

אבל זה מה שהופך אותי למיוחדת  ושונה מהשאר בעינייך , 

אתה תמיד דואג לומר שאני שונה מהנוף ,

טובה עבורך,

שאנחנו חיבור מנצח, 

תודה שאתה כאן ,

מודה על הזכות להיות לראויה , 

"זה לא הגאווה בכך שיש לי אדון  אלא גאווה במי האדון שלי והוא עבורי להכי טוב מכולם "