העיניים זה המראה האחורית של הכוסשלירבאק

אני לא אוהב שאת הולכת כאן יחפה תזהרי תשימי לב איפה את דורכת יש כאן זכוכיות הדבר האחרון שאני רוצה זה שתיפצעי הוא אומר,

בלב אני מחייכת חיוך גדול ורחב ... נושכת שפה תחתונה ומתקדמת...

שימי נעליים ...אבל אדוני הרגליים שלי מלוכלכות ,

הוא שותק...אני ? שוב מחייכת בלב ונושכת שפה תחתונה ,

אני חושבת באותם הרגעים לעצמי  ..

עם הוא רק היה יודע כמה שריטות כמה חתחים וצלקות עברתי

הוא היה מבין שחתך קטן ושבר של זכוכית

לא באמת יפריעו לי לא באמת יכאיבו לי ,

הייתי מוכנה ללכת על שובל של זכוכיות עם היה צריך העיקר להגיע למקום בו דרש שאהיה ,

כי אעשה בעבורו הכל מתוך ידיעה שהוא לעולם לא ידרוש ממני משהו שיפגע בי ,

משהו שלא אהיה מסוגלת לו ,

משהו שיכאיב לי או יפריע לי,

היו רגעים בהם ייחלתי שתיכנס זכוכית לכף רגלי

בכדי שאוכל להתפנק עליו

 אבל אני מקבלת ממנו אינסוף גם מבלי להיפצע או להחתך אז החלטתי לוותר על ההצגה,

הרגעים בהם הוא נגע בי , 

הרגעים בהם הוא מחלל את הגוף שלי

בוחש בי ,

טועם אותי ,

מספיק מבט מהעיניים שלו...אני אסירה לחוזקות שבו לקשיחות שקיימת בו

אלוקים הוא עדי למה שהתחולל בגוף שלי בזכותו,

המגע שלו מחייה כל תא שקיים בגופי ,

המוח שלי עובד איתו שעות נוספות ,

הוא למדהים עבורי ,

♤