שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

העיניים זה המראה האחורית של הכוסשלירבאק

לפני שנתיים. 30 ביולי 2021 בשעה 2:08

אדון בישבילי...

מצחיק.. אבל אצלי הגאווה היא לא שיש לי אדון אלא מיהו האדון שלי ,

ככ' הרבה נשלטות מתגאות בכמה שהאדון שלהן לחתיך, בכמה שהן נהנות ללחלוק עם עוד מישהי את האדון שלהן ואצלי ? אצלי זה ככ אחרת ,

לכי תסבירי להן שהאדון שלך הוא המלך שלך שאת סוגדת ומעריצה אותו פשוט כי ..

כי הוא תמיד מכיל אותך, כי הוא מקבל אותך למרות כל הצלקות והשריטות שלך,

משום שהוא אוהב ממקום אמיתי וכנה כל תא ותא שמתקיים בי וכן גם צלקות פיזיות כאלה ואחרות ,הוא מקבל אותי אפילוו שכבר אין לי דבר להציע מלבד את עצמי ,

אני נשברת בידיים שלו תמיד בידיעה שדרך הידיים שלו שככ מטיבות איתי דרך הכנפיים המגוננות שלו הוא יחבר אותי מחדש בכל פעם אפילו טוב יותר מהפעם הקודמת ,

הוא עוטף אותי ,

הוא יודע להוביל אותי לקצה ,

וכן .. כשאני משרתת אותו כשאני מעניקה לו את הזכות ללהצליף בי ולהיות עם ידו על העליונה אני סופגת את הקושי סופגת את הכאב כי הוא ראוי לכך וכי אני לא רואה את עצמי חווה וצולחת קושי כזה עם מישהו אחר.. ,

כשאני מוצצת לו אני מתחברת לאדמה ולכל תא בגופו באמולסיה מטורפת כי חשוב לי להעניק לו את ההנאה ממקום רצויונלי כנה ועמוק ולא של זיוף כדי לצאת לידי חובה ,3 שעות להיות לבין הרגליים שלו ולהעניק לו הנאה זה פרס בעבורי ,

הוא למלך שלי,

אני סוגדת ,מעריצה,אוהבת,גאה,והכי חשוב שלמה עם היותי לשפחה נאמנה צייתנית וטובה בעבורו, 

כי הוא לטוב מכולם אולי לא בעיני כולם

אבל בעבורי ? הוא למלך העולם 

 

כי חיבוק שלו שווה לי עולם,

 

 

בחום וברגש​(שולט) - כתבת מדהים!
לפני שנתיים
Whynotreal - אלופה. ומי שתהיי שלו, יזכה.
לפני שנתיים
Aציבעוני​(אחר) - אחלה
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י