תאוות ותשוקות- סיפורים ופנטזיות

המשחק

תגיעי למכון הג'ודו שלי ב11 בלילה, הגיעה הודעת sms.
בשעה היעודה הגעתי נרגשת למכון, מסביב הכל היה חשוך, שקט שרר,
פתחתי את הדלת והגעתי לחדר הגדול, הרגשתי את המאסטר כורך
סביב כתפי את ידיו, כמה התענגתי עליהם, אך לא היה הרבה זמן לעשות
את זה, הוא שאל אותי באוזן, מוכנה לשחק משחק?
משחק? איזה משחק?

הוא חייך ונתן פקודה להתפשט, הנחתי את חפציי על הספסל ליד הקיר,
עליתי על המזרן הגדול בעקבות המאסטר, באמצע החדר, על המזרון,
היה עגול גדול, מסומן בנייר דבק עבה ורחב.
החוקים הם כך אמר המאסטר: 1. אסור לך לצאת מהעגול,
2. אסור לי להכנס לתוך העגול,
3. המשחק יערך במשך שעה בדיוק,
4. בזמן המשחק את רק על ארבע,
5. עיניך יהיו קשורות,

אלה החוקים ועכשיו למשחק- את אמורה להתחמק מהצלפת השוט שלי, לי מותר
להצליף רק על ישבנך החמוד והלבן, אם תהיי עם הפנים אלי לא אוכל להצליף בך,
כך שהכל תלוי בעצם בך, במיקום שלך בתוך העיגול, את תרגישי לבד אם ניצחת
או הפסדת.

כרעתי על ארבע בתוך העיגול, עיני נקשרו חיש מהר והמשחק החל, ניסיתי להקשיב,
להרגיש היכן הוא נמצא לפי הרעידות על המזרון, לפי הקולות החלושים שכפותיו
הפיקו, הצלפה חזקה על ישבני אמרה לי שעלי להתחיל לזוז, להסתובב, רק לא לקבל
הצלפה, חשבתי, מדי פעם ההצלפה שרקה לידי, כשזה קרה חשתי נצחון רגעי,
עד ההצלפה הבאה שנחתה על ישבני, התחלתי להתנשם מהמאמץ, מדי פעם הרגשתי
את קצה העגול על כפות ידי ונסוגתי לאחור, התחלתי להתעייף, ברכיי החלו להתלונן
מהמאמץ, בשלב זה כבר לא הייתי כל כך קשובה, לא הרגשתי ששני שחקנים
נוספו למשחק.
הם החלו להתל בי, אחד מהם הסתובב מסביב לעיגול , מקים רעש חזק יחסית כדי
שאוכל לשמוע ולהגיב בהתאם, ההצלפות החלו להגיע מכל עבר, מכל מקום שאליו פניתי,
התסכול גבר, איך זה יכול להיות , הדמעות החלו לרדת, ידעתי שאני על סף שבירה וכשזה
קרה התקפלתי באמצע העיגול, מרימה את ישבני בכניעה, ראשי בין ידיי, בוכה ללא שליטה,
האשלייה שאוכל לנצח, עברה כהרף עין, אשלייה מתוקה שנמשכה רק חצי דקה.


פאני היל