תאוות ותשוקות- סיפורים ופנטזיות

המשך פנטזיית- כך יעשה לזונה אשר המאסטר חפץ ביקרה- חלק שני


כשהסתובבתי ובידי מחוך וחצאית מיני שחורים, קלטתי כהרף עין שהדלת סגורה, חלונות הראווה
מכוסים בוילון אטום, הוא עמד מולי גבוה ממני בראש, שמלת מיני שחורה מעור בידו,
נשימותי החלו להיות כבדים, במבוכה הלכתי צעד אחד לאחור, נתקלת בגבי בשמלות התלויות,
כדאי שאכנס למדוד את המחוך אמרתי תוך כדי השפלת מבטי, תוקעת את עיני בנעליו
המצוחצחות למשעי, את תמדדי את השמלה הזו, אמר והושיט לי את שמלת העור, מחכה שאקח
אותה מידו, בלי להרים מבט שלחתי יד ולקחתי אותה בידי הרועדת, הייתי על הסף, הרגשה
שמזמן לא חוויתי, ידעתי שאם יגע בי, לא אשלוט בעצמי, אתמסר לחלוטין לחרמנות שהוא גורם
לי, אתן לו לעשות כרצונו, לכן ניסיתי ככל יכולתי למנוע מגע, עקפתי אותו מהצד והלכתי לכיוון תאי המדידה,
שומעת את צעדיו מאחורי.

הסתובבתי בתא והתבוננתי בעיניו, שולחת יד לוילון.... ניע ראש קטן שלו הבהיר לי שהוילון
צריך להשאר פתוח, המשכתי לעמוד כך, זמן שנדמה כנצח, היד עדיין על הוילון, מהססת, לסגור או לא?
הרי ברור שאשאיר פתוח, אז למה להסס? עם אחרים אני לא מהססת, כשבא לי אני מתפשטת
בחופשיות, מזדיינת בכייף, אז מה ההיסוס? לאט לאט היד צנחה מטה, הסתובבתי עם הגב אליו,
תולה את השמלה, החצאית והמחוך על הקולבים, התחלתי להתפשט כשעיני עלו וראו
אותו דרך המראה מולי, מתבונן וחיוך על פניו, ניצחת חשבתי בלב והסתובבתי בחזרה אליו,
מתפשטת לאט כשהבטחון והצבע חוזרים אלי.

המשך יבוא
פאני היל