תאוות ותשוקות- סיפורים ופנטזיות

חיכיתי מספר דק ורמזתי לו עם אצבע שייגש אלי, הוא הסתכל סביב, היה בטוח
שאני פונה למשהוא אחר וכשהבין שהפנייה היתה אליו, ניגש אלי בצעדים די בוטחים,
מצא חן בעיני שלא התנהג כמו סמרטוט, כל הדרך עד אלי הוא הסתכל קדימה לעברי
בלי להשפיל מבט, כן, זה מצא חן בעיני.

הייי הוא אמר, הנהנתי לעברו, אומדת אותו בלי בושה, תסתובב פקדתי, עיניו הצטמצמו
מעט אך הוא עשה כפי שביקשתי, אתה מוצא חן בעיני אמרתי, אני זקוקה לנשלט שיפנק
אותי, כשארצה הערב.
זה ישמח אותי מאוד אמר, ידיו עדיין בכיסים, עיניו היו עכשיו על סנדלי העקב שלי, הוא התקרב
אלי ושאל בשקט, האם גבירתי תסכים להשקות אותי בנוזלים שלה? כמובן שאחכה שגבירתי
תצטרך להתפנות בשירותים..... אוךךךךךך אהבתי את זה יותר ויותר מרגע לרגע, אתם מבינים-
אני אוהבת פומביות, אם המאסטר שלי ירצה להשתין באמצע הרחוב אשמח לרדת לרגליו ולשתות
הכל, ששום טיפה לא תברח, שמכנסיו לא ירטבו ואם אני עושה את זה בפומבי אני אוהבת שגם
הנשלטים שמפנקים אותי יעשו את זה.

אתה תקבל מהנוזלים שלי...... בכוונה משכתי את המילים ועשיתי הפסקה באמצע המשפט,
רואה את ההתרגשות מתחילה לפעום בו, אבל תצטרך לעשות את זה פה לעיני כולם,
הוא לקח צעד אחורה, המחשבה כנראה הבהילה אותו, העיף מבט מהיר סביב, מעביר משקל
מרגל לרגל, ראיתי שהמחשבה על כך קשה לו, כל כך נהניתי מהמבוכה שלו, מה לעשות?
כנראה שאני סדיסטית לא קטנה ואז זה קרה, מה שקורה כשנשלט צריך להחליט, להשלים,
ראיתי איך הוא מגיע להחלטה, איך הוא מקבל על עצמו את מה שעומד לקרות, ראיתי בעיניים שלו
את ההשלמה והרצון להיות שם, איפה שאני רציתי, ראיתי את רעידות ההתרגשות שלו, את העיניים
נעצמות, הנשימה המואצת, הוא התקרב שוב, לא אמר דבר, לא היה צורך להגיד דבר, הכל היה
מובן.

תבקש מהברמן כוס בירה ריקה ציוויתי, הוא ניגש לבר ועשה כמבוקש, הושיט לי את הכוס וחיכה.

המשך יבוא
פאני היל