תאוות ותשוקות- סיפורים ופנטזיות

המשך פנטזיית- המסע- חלק שישי

למחרת, ישבה מולו, על הכסא, מרוחקת מהשולחן כדי שיוכל לראות את כולה,
ראשה מורכן, לחוצה כולה, מנסה להשתלט על הרעד שעבר בה מדי פעם, שידבר
כבר חשבה לעצמה, השקט ששרר בחדר הלחיץ אותה יותר.

ישב מולה, מתבונן בה, מחריש, מחכה שהלחץ שלה יגבר, כשהרגיש שהגיע הרגע,
החל לדבר בקול חרישי, קול שאינו מבטא כעס, קול מונוטוני .
בישיבת צוות אתמול בלילה הוחלט להחזיר אותך מהכוכב הבא שנגיע אליו, הביתה,
כשראה חיוך קל על שפתיה הוסיף ואמר, את תועלי ישירות לחללית שנוסעת לכוכבך,
אזוקה, שם תישארי בחדר מבודד עד ההמראה, החיוך נמחה באחת מפניה, עכשיו
לא הצליחה להשתלט על הרעד שאחז בה.

מה אני צריכה לעשות כדי להשאר? הרימה עיניה אליו ושאלה......
את יודעת מה את צריכה לעשות, אמר ולא הוסיף.

היא הסתכלה בו ולחשה, בסדר, אני אעשה מה שתרצה, הוא הנהן בראשו, זה לא
מספיק, היא ידעה מה הוא רוצה, ידעה בראשה, אך בליבה לא הצליחה להביא את
עצמה לעשות את זה, פתאום לא יכלה לנשום, הדופק שלה עלה, עלה ועלה, החזיקה
חזק את המשענות, מנסה לקחת אוויר, לנשום עמוק, היא חייבת לעשות את זה,
אסור לה לחזור לגהנום שממנו ברחה, היא חייבת, לאט לאט נשימתה התייצבה.

אני מתחננת אמרה , אני מבטיחה לעשות הכל, באמת, היא החלה לבכות, הוא הסתכל
בה ואמר, זה לא מספיק.

בסדר, היא צעקה, בסדר ותוך כדי בכי ירדה על הברכיים זוחלת לעברו, מקיפה את
השולחן, בבקשה התחננה כשהיא לופתת את רגליו, מנשקת אותן, בבקשה אל
תשלח אותי חזרה, בבקשה.................................ראשה נצמד לרצפה תוך
כדי שהיא מתייפחת בקול, כל גופה רועד, הוא הניח יד על ראשה, מלטף את שערה,
יש לך שבועיים עד שנגיע לכוכב הקרוב, אם אראה שיפור ורצון מצידך, אולי ואני מדגיש,
אולי, ארשה לך להמשיך במסע, הכל תלוי........ הכל תלוי בך.

המשך יבוא
פאני היל