תאוות ותשוקות- סיפורים ופנטזיות

כסא הגלגלים שישבתי עליו, קשורה, הוסע על ידי האחות לאורך מסדרון צבוע בלבן,
בסופו היתה דלת, גם היא לבנה, אשר נפתחה כאילו מאליה כשהתקרבנו, הכסא הוסע
דרך הדלת אל חדר ניתוח, מצוייד ומאובזר, הלב שלי ניתר, קיפץ, התחיל להשתולל,
קצת נרגעתי כשראיתי את המאסטר שלי, דמעות של אושר על כך שהוא שם עלו בזווית
העין.

האחות פתחה את הקשרים של ידיי ורגליי, קמתי בזהירות, מחזיקה את שקית הקטטר
ביד ורצתי אליו, יותר נכון- הלכתיבצעדים מהירים עד כמה שיכולתי, חיבקתי אותו חיבוק
חזק, מנשקת, כששערי נמשך לאחור, חזק ובפתאומיות, שלום זונה שלי, אני רואה שהתגעגת
אלי........ הוא סובב אותי כשגבי אליו ופני אל החדר... תסתכלי... מחכים לך.....
המבט שלי שב אל החדר, ליד שולחן ניתוחים ישב על כסא רופא בחלוק ירוק, על פניו מסכה,
גם האחות לבשה כעת חלוק ירוק ומסכה על פניה, זה הפחיד, בדיוק כמו כל המכשירים
שהיו מפוזרים סביב, בלוני חמצן, עגלה עם אביזרי ניתוח ועוד, לא הצלחתי לעכל כל מה
שראיתי, התחלתי לרעוד, הם מחכים לי עדיין שמעתי אותו אומר בתוך ראשי, רציתי להסתובב,
לדבר עם המאסטר אך בגסות ובכוח הוא דחף אותי לעבר שולחן הניתוחים, מרים אותו בשערי,
משכיב בכוח תוך כדי סטירה כדי שאבין שאין טעם להתנגד, הסטירה גרמה לי לכמה תגובות
בו בזמן, נרגעתי בבת אחת, הפסקתי להשתולל ולהתנגד, והתחלתי לבכות ולרעוד מפחד.

הידיים והרגליים שלי נקשרו בזריזות, פסוקות, לא רק בקרסוליים אלא גם בירכיים, על מנת
למנוע תזוזה מיותרת, על הצואר הניחו קולר ואת הקולר חיברו ברצועות אל השולחן כשמתחת
לראשי נתחבה כרית קטנה כדי שיהיה לי נוח, השקית של הקטטר חוברה לוו אשר לצד השולחן.

עכשיו כשהמאסטר היה רכון אלי, שמתי לב שגם הוא לבוש בחלוק ירוק, מאסטר, מלמלתי,
מאסטר.... בבקשה.... מה קורה כאן? מאסטר............יללתי והתחננתי שירגיע אותי.

אני אסביר לך הכל אמר לי המאסטר שמשך כסא אל מתחת ישבנו, הוא הוציא דף מכיסו ואמר,
אני הולך להקריא לך משפטים שכתבת לי במשך הזמן, משפטים שאמרת לי בעל פה כששוחחנו
בפון: אוהבת אותך כל כך
אני שייכת לך, כולי, תעשה בי מה שתרצה,........
שלך לנצח מאסטר שלי
הגוף שלי שייך לך, לך ורק לך........
אני שלך באופן טוטאלי.............
קח אותי מאסטר, אעשה כל שתרצה...........

להמשיך? הוא שאל אותי... לא הצלחתי להבין מה המשפטים האלו קשורים, כששמעתי אותו
ממשיך ואומר: את מבינה? את נתת לי את עצמך, את גופך, את נפשך, כך כתבת וכך אמרת,
מבחינתי זהוא חוזה שאין ממנו חזרה, החלטתי להשתמש בך כרצוני, כי את שלי, הסכמת לזה,
החלטתי לעצב את גופך שיתאים לדרישותי, את עומדת לעבור סדרת ניתוחים בכל הגוף, כמובן
לא ביום אחד, אמר וחייך, כל פעם משהוא, הרי לוקח גם זמן להחלים.

היום יהיה הניתוח הראשון שלך.

המשך יבוא
פאני היל